מונדיאל 2010 הבלוג נולד כדי להביא תיאור של המשחקים על גביע העולם בדרום אפריקה |
כינוי:
מין: זכר
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יוני 2010
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2010
המופע הנודד בדרכים יש אנשים מכובדים מאוד שמסתובבים בעולמנו עם ההרגשה שהנבחרת האנגלית הושפלה עד עפר ע"י הנבחרת היריבה מגרמניה. האמת רחוקה מזה עד מאוד. מדובר בעוד הופעה של אחת מהחבורות המוצלחות שיצאו מהאי הבריטי, שנשענת על מסורת ארוכת שנים, ששורשיה אבדו בימי הביניים, עברו דרך ימי המיוזיק-הול הנפלאים, ויצאו אל העולם הרחב תוך שהם עושים לו היכרות עם קומיקאים גדולים כמו פיטר סלרס, מונטי פיית'ון, ספייק מיליגן, רואן אטקינסון וכמובן, גרהם טיילור.
יש אנשים, גם הם מכובדים מאוד, שחושבים שהכדורגל באנגליה, שלא לדבר על האי הבריטי, הוא עניין רציני. שהנבחרות המייצגות את האי הן נבחרות תחרותיות שרוצות לנצח. שוב, האמת רחוקה מאוד. אין מקום שבו ההומור הבריטי ששמו יצא למרחקים מוצג בצורה טובה יותר לעולם מאשר על מגרש הכדורגל. החבורה האנגלית משעשעת אותנו שוב ושוב במופעים קומיים. ב- 1950 מול ארה"ב, מופע היחיד של פיטר בונטי, הליצנים ב- 1986, בקהאם ב- 1998 וכן הלאה, וכן הלאה וכן הלאה.
כמובן, לא הזכרתי את ההומור הנפלא במעמד הפנדלים, או את הבדיחה הבריטית המוצלחת מכולן, נבחרת סקוטלנד. אני מאמין שהעניין הובהר. אני מבקש לקום ולמחוא כפיים ללהקת הבדרנים שסיימו את ההצגה הגדולה בצורה המוצלחת ביותר. הם חייבים להיות בדרנים. אחרת הסקי לא היה שם.
ערן רבל (בהכחשה)
| |
|