מונדיאל 2010

להיות אוהדת הולנד במונדיאל הזה זה כמו שאני מדמיינת לעצמי שנראים נישואים אחרי 20 שנה. אתם בטוחים, יש לכם שני כלבים, ילד ומשכנתא אבל בקטגוריה של ההתרגשות...אעפס יבש. ולא שאין לכם פוטנציאל לסנסציה, יש לכם דווקא אחלה ביצועים, אתם נזכרים, אבל כבר ראיתם הכל ועכשיו אתם פשוט רוצים להגיע הביתה ולא לצאת יותר עם אחרים.

אפשר לבטוח בשוער, אפשר לסמוך על ההגנה, אפשר להנות מהקישור וקצת חסר מי שישים את הכדור ברשת. תוכנית המשחק של הולנד היא להרדים את הקבוצה השנייה, כל עוד התוכנית של הולנד עובדת אין חשש שתהיה התרגשות, מקסימום אם נחתתם על פאב שיש בו מבצע מונדיאל 1+1.

אני לא מתרגשת גם כי הם יודעים לשלוף כשצריך והם מנצלים את רוב ההזדמנויות שלהם אבל...אני לא מתרגשת, וזה חסר.

אויש נשמע כאילו אני מתלוננת, אז לא, הופ הופ הופ הולנד!

ובהמשך הערב שתי הנבחרות האלימות ביותר במונדיאל נפגשות, ברזיל וצ'ילה. הנבחרת הברזילאית משחקת משחק פיזי מאוד, די דומה למה שדונגה שיחק כשהוא היה בסגל וצ'ילה? הם ממש קצבים.  אני מחכה שיישברו שם רגליים.

בניגוד להנחה הרווחת אני מעדיפה לקבל את ברזיל ברבע הגמר, רק שאף אחד לא ייגע לי ברובן.

 לפני כמה ימים ישבתי במרתף של אחי וראיתי בלייב סטרימינג את ארה"ב נגד אלג'יריה. כמובן שבאופן טבעי הייתי בעד האמריקאים וחֶברתו של אחי רק הוסיפה לאהדת הטובים. במחצית הראשונה השופט פסל לאמריקאים גול חוקי לגמרי והקריין של אי.אס.פי.אן התחיל הזכיר רשימה של מקרים בעבר בהם האמריקאים נשדדו במהלך גביע העולם. ככל שהמשחק הלך והתקדם והאמריקאים הלכו והתרחקו משמינית הגמר, התחלתי לחשוב על הפוסט שאני אכתוב בעניין טעויות השיפוט. הפואנטה של הפוסט הייתה אמורה להיות שעקב ריבוי הטעויות נגד האמריקאים, אולי הגיע הזמן שנבחרת ארה"ב, או שההתאחדות של ארה"ב, כאקט של מחאה, תחליט לפרוש מפיפ"א עד שיחליטו להשתמש באופן מושכל וסביר במצלמות וידאו (על אחת כמה וכמה באירועים כמו מונדיאל). חשבתי שהחלטה קשה של האמריקאים, לצד תמיכה מנדפקות קבועות באירועים מהסוג הזה (אנגליה ודומותיה) תוכל להביא סוף סוף לשינוי המיוחל. האמריקאים באים ממורשת ארוכה וטובה של שימוש במצלמות באירועי ספורט. נכון שיש קשיים ביישום של שיטה כזו, אבל היא מתחייבת. כולם תמיד אומרים שהטעויות שיפוט מתאזנות אבל באירוע כמו גביע העולם קשה מאוד למצוא את הצדק הזה ואת האיזון שכולם מדברים עליו. חוץ מזה, אם הטעויות מתאזנות, אז איך זה שתמיד אנגליה וארה"ב נמצאות ברשימת הדפוקות ????

אבל, עוד אני חושב על מה לכתוב ולנדון דונובן לא מתחשב במשפטים שכבר הכנתי באש ומעלה במו רגליו את ארה"ב לשלב הבא. והנה, כתב המחאה שלי כנגד השיפוט נדחה. קיוויתי להימנע ממנו, אבל צפייה בתקציר של אנגליה נגד גרמניה רק חיזקה את התחושה הקשה שיש כנגד השיפוט. אני יודע שבניצחון של 4-1, קשה מאוד לבוא בטענות לשיפוט. הבעיה היא שהטרגדיה של האנגלים קרתה כשהתוצאה הייתה 2-1. אם השער של למפארד היה מאושר (בדיוק כשם שהיה צריך לעשות), אנגליה הייתה עולה אחרת למחצית השנייה. אחרת ואולי מנצחת.
כיוון שלא ראיתי את כל המשחק, אני לא רוצה לבוא בתלונות לשופטים. אני בכלל לא חושב שהשופט והקוון אשמים. הם כנראה הכי טובים שיש, אבל בעידן הזה, הכי טובים שיש זה לא מספיק. צריך תוסף, והתוסף הזה יכול לבוא רק מצילומי הוידאו. לא צריך להיות שופט או קוון על כדי לראות כדור שעבר א קו השער באופן כל כך ברור. אני מניח שמדובר בטעות תמימה. אני לא רוצה לחשוב על משהו אחר. הנקודה היא שלאנגלים זה כבר לא יעזור. אולי לא היה מגיע להם להיות ברבע הגמר, אבל היה מגיע לנו לגלות את זה באופן ספורטיבי ולא בגלל טעות שיפוט כל כך חמורה. והעניין הזה יחזור על עצמו. אולי לא במונדיאל הזה אבל בכל תחרות גדולה. בכל הזדמנות שבה יזדמן לנו להיווכח שהעין האנושית לא מהירה מספיק. בכל הזדמנות שבה המאובנות של פיפ"א תדפוק נבחרת כלשהי.

הבלוג של אילון