לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2010    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2010

עדכון משמח? או לא?


בנות...

אתמול עבר עליי אחד הימים הקשים והגורליים בחיים שלי

הייתי אמורה להיכנס לתל השומר בבוקר וההורים שלי אמרו לה שהם עוד לא החליטו.

היה רע בארוחת בוקר ובעקבות זה ההורים החליטו על אשפוז. מיידית היא התקשרה למנהלת המרפאה והיא קבעה לנו לעוד שבוע וחצי אשפוז.

זה היה נורא ולא יכלתי להתרכז בבית ספר והברזתי די הרבה.

אחר כך חזרתי הביתה לאכול ויצאתי עם חברים והיה ממש כיף. מה שלא בדיוק עוזר להרגשה שלי שאני אמורה לעזוב אותם עוד שבוע..

היה אמור להיות לנו פגישה במרפאה בקהילה הפרטית (עכשיו אני במרפאה דרך קופת החולים ויש לי פעם בשבוע שם) שהיא הרבה יותר אינטנסיבית, 

אוכלים איתי שם לפעמים, אני מגיעה לשם 4 פעמים בשבוע ובעצם זה כמו אשפוז אבל בבית.

יש שם חוקים נוקשים ואני מרגישה שאני לא אצליח לעבוד עליהם בכלל. עזבו את זה שנשקלים בלי בגדים, הדיאטנית מתוחכמת ואתם יודעים מה? אולי עדיף לי ככה!

אמא שלי התקשרה אליהם לשאול אותם אם יש טעם לפגישה כי הם החליטו על אשפוז והיא אמרה שכן ובעצם המטרה של הפגישה הייתה לשכנע אותם להירשם לשם.

זה הוצאה כלכלית אדירה, הרבה יותר ממה שכל אחת חושבת לעצמה עכשיו...

ככה שאני בעצמי לא הייתי בטוחה אם אני רוצה לעשות להורים שלי את זה.

היה לי קשה להחליט וכשהחלטתי שאני רוצה להיות שם, היא אמרה להם את המחיר שזה עולה ומספר הפעמים שאני צריכה להגיע לשם (זה נסיעה, ויש לי אחים וזה סיפור)

הם פשוט רצו להגיד לה על אשפוז. בכיתי כל כך הרבה ודיברתי מהלב כמו שלא דיברתי מעולם.

ובאמת אני מאמינה שהם יכולים לעזור לי שם. בשיא הכנות.

דיברנו ובכיתי בערך שעה שלמה בזמן שהיינו מחוץ למרפאה, וכשנכנסתי לפסיכיאטר שהעלה לי את המינון של הכדורים הם כנראה דיברו בינהם

כל מה שאני יכולה להגיד זה שאני לא מתאשפזת בתל השומר.

אני יהיה במרפאה הפרטית.

אבא שלי נסע להורים שלו כדי לדבר איתם, כן כן גם על העניין של הכסף והכל.

מאז עברו יחסית הרבה ארוחות והם היו בסדר. אז אכלתי יותר ממה שאני רגילה לאכול.

באמת נמאס לי לחיות ככה ואני רוצה שהם יעזרו לי, ומצד שני יש משקל שאני לא מוכנה לעבור, וכשהדיאטנית תתן לי אותו אני בטח אכתוב פה.

 

אמא שלי ואבא שלי אומרים שעכשיו אני לא נראת סתם רזה, אלא נראת אנורקסית. כנראה שירדתי עוד ואני שוקלת פחות ממה שכתוב ברשימות.

אני אסירת תודה להורים האלה בכל מה שנוגע אלי. הם מדהימים פשוט מדהימים.

נראה לי שאני יוצאת לדרך חדשה?

 

ואני צריכה הרבה תמיכה...

אוהבת המון

Nofat 

נכתב על ידי , 26/5/2010 15:56  
33 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



26,155
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNofat1. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Nofat1. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)