אני אוהבת את זה כל כך, זה עושה לי כל כך טוב. בעיקר בתקופה עכשיו שכל מה שיש לי זה הבצפר והסטודיו.

הכי כיף זה להכנס לסטודיו להתחיל את השיעור ולהתנתק מהכל. לשכוח שיש לי ערימות בלתי נדלות של שיעורים, לשכוח ריבים מטופשים, לשכוח את המצב רוח המבואס. פשוט לשכוח. להשאיר הכל בחוץ.

ולרקוד, כאילו אף אחד לא מסתכל (:

אני אוהבת את המאמץ, את ההרגשה הזאת שהתקדמת והשתפרת.

אני אוהבת את המוזיקה והקצב.

אני אוהבת את זה כל כך.

אפילו את השרירים הדואבים למחרת.

רק חבל שהשיעור נגמר, ואני יוצאת החוצה, אל תוך המציאות שבדרך כלל פחות מזמינה.

זה כמו להתעורר מחלום טוב...

לפחות החלום חוזר על עצמו דיי הרבה [;