מדהים באיזה מהירות השבועות עוברים לי. יום ראשון נגרר לו לאיתו ופתאום פאאאאאף! יום חמישי... בגלל שאני לא לומדת בשישי, בשבילי זה כבר סופ"ש.

טוב לי בבצפר שלי, אני מתה על הכיתה שלנו למרות שכולם חננות והכל. ולמרות שאני ממש מתגעגעת לחברות שלי משנה שעברה (♥♥♥) אני שמחה שעברתי. בינתיים אני אפילו מסתדרת עם כל החוגים שלי XD

וכל התחושה הנפלאה של סוף השבוע הצליחה להימחץ בשעתיים. מבחן באנגלית, וואו כמה שזה מיותר. אוף, היה לי ממש קשה ויש מצב שאני יעוף מהדוברי אנגלית (אני לא יעבור, אני יעוף) ואז ההורים יכעסו אלי... אבל הם יתגברו על זה מתישהוא לא?

וכמובן שאני לא יכולה בלי לדחוף קטע שטחי עליו, למרות שאין לי כל כך מה לכתוב... הוא עדיין חמוד (וחתיך) ואני עדיין אוהבת אותו אבל עכשיו אני לפחות יודעת שהוא לא אוהב את הילדה השנייה בכיתה שלי (ראו חפירה בפוסט הקודם). יכול להיות שהוא מחבב אותה... אבל אותי יותר... (אני מקווה לפחות). הימים עוברים, אנחנו מדברים שעות במסן... מדברים בבצפר... אבל לא נראה כאילו הוא מתכוון להתקדם עוד שלב. כולם אומרים לי לדבר איתו אבל אין לי את האומץ. אני אחכה ואקווה לטוב.

שבת שלום לכולם D:

אני לא יודעת מאיפה להתחיל.

אני יודעת שהפוסט הזה לא קשור לחיים. לא איכפת לי. אני צריכה להוציא את זה החוצה ><

טוב. ככה. אז אותו נקרא לו *חתיכוש* ואני אוהבת אותו. אף פעם לא ממש אהבתי מישהו. חיבבתי אבל לא אהבתי. אפילו החברות שלי התחילו לחשוד שאני לסבית ^_^

בכל אופן. בשבועיים האחרונים, או בשבוע האחרון, הכל הלך טוב. והייתי מאושרת למרות שלא היינו ממש חברים אבל הרגשתי שזה עומד לבוא. ואז היא נכנסה לתמונה.

באמת שאין לי שומדבר אישי כלפיה. אפילו להפך היא באמת חמודה. אבל הוא (*חתיכוש*) מרגיש משהו כלפיה. וזה כבר כן מפריע לי.

אני מרגישה אגאוסטית. ואני לא מפסיקה לחשוב עליו. ומה הוא חושב עלי. ומה הוא חושב עליה.

החיים שלי היו כל כך תמים ופשוטים.

הם כבר לא.