אוף איזה עצבים!!!
היא מנהלת לי את החיים
שתלטנית
מעצבנת
בלתי נסבלת
אוווווף
ונכון היא אמא שלי
אבל ראבאק- די כבר!!!!
כן, כן, אני יודעת, הכל מאהבה, היא דואגת לי והכל וזה גיל ההתבגרות, משברים עם ההורים- לא מעניין אותי כל הזבל הזה!!! פשוט קורה כל כך הרבה פעמים שהיא מגזימה עם הדאגות האלה@#$&
ונכון, שהרבה פעמים יוצא לי לחשוב שהיא באמת נפלאה, ואוהבת ודואגת... אבל כל המחשבות האלה, היא מצליחה פשוט להעיף אותן כל כך מהר!!!
די כבר!!!
די לצפות ממני ליותר מידי!!!
די להתעצבן על כל דבר שלא הולך!!!
די לנהל לי את החיים!!!
נמאס נמאס נמאס!
ואני יודעת שעוד רבע שעה אני אקרא את זה ואני יחשוב שהגזמתי. זה תמיד קורה, אני כועסת מתעצבנת כל כך ואחרי כמה זמן נרגעת. וזה מחרפן זה בלתי נסבל.
וואי זה באמת די משחרר לכתוב הכל... אבל עדיין לא מרגיע מספיק...