אני , חזרתי מטיסה של 16 שעות פלוס לחכות בשדה תעופה שעווות וימים .
יותר מיממה אני לא ישנתי כמעט אפילו עם כדורי שינה , רק כמה דקות .
אני חוזרת הביתה ולא מוצאת את החתולה שלי שהיא בת 17 שנות אדם ,
והחתול השני חולה ופצוע ממכות עם חתולי רחוב .
ואז ליאור מודיע במייל שהאודישן ב7.6
ואז אני עייפה .
ואז מודיעים שיש שביתה אז אני שמחה ואז מודיעים שאין שביתה אז אני עצובה .
ואז אין לי כוח לכלום ובאלי קצת זמן לעצמי אבל ללללללללא אני כבר ממחר חייבת להמשיך לעבוד על השירים
בגלל שלא היה לי זמן בימים האחרונים בקנדה .
פלוס מסתבר שיש מבחנים מעצבנים .
שלא התכוננתי אליהם בשיט וכול השאר עבדו עלזה כול הקיץ או משו .
ואני מקווה שאין עבודות הגיוני שיש ואינלי מושג גם . מילא .
ובאלי לישון .
אבל אם אני יישן אני יתעורר בשתיים בלילה ויהיה ערנית ואז יירדם בבצפר .
ואני עדיין לא מוצאת את פיצי החתולה ואני ממש עצובה . מאוד .
ולחץ .
ואווווופ .
ועכשיו אני במחשב כדיי לא להירדם , מוזמנים לשעשע אותי עם תגובות נאצה עם עגבניות ממולאות בחרדל .
יהיה בסדר .
ענבל