מכוסים בכל כך הרבה שכבות
אבל פגיעים, ממש כמו פירות
מתרככים מבפנים
מושפעים, משפיעים
מפוצלים גם כן ומבולבלים
מהחיים הגדולים האלה
ואז בוכים שהזמן אוזל לנו ממילא.
לא יודעים מה נכון מה אסור
מה אני, למה אני, לא אני לא סגור.
מפחדים לטעות, מפחדים לבכות
מפחדים להעז אבל רוצים לטפס
למעלה
להגיע למרום, להגשים את החלום
לא ליפול ולא להישבר מהקול הזעיר ההוא
שנותן להרגיש כאילו אנחנו קטנים כמוהו.
מנסים להאמין בי, בך, בו, בכולם
בעולם הזה, שיום יבוא וישתפר
אולי אם נעשה אותו ביחד לטוב יותר
לפעמים עצוב, לפעמים השפל מתגבר
לפעמים מאבדים חבר או דבר יקר אחר
לפעמים הניסיון מביא צלקות רבות
ואפילו התקווה לא מנחמת את הנשמות.
האושר הוא יקר מפז ומאז ומתמיד גם הבריאות
החיוך הוא מתנת האל כדי לשמור על השפיות
מאמינים באלוהים, באהבה
החיים הם הזדמנות אחת ויחידה
שחררו את חלומכם לחפש את מקומו בעולם
תנו אהבה ותקבלו אותה חינם
הגדילו את ראשכם, תאמרו את מה שיש לכם להגיד
אל תפחדו, לכו על זה, לכל אחד פה יש תפקיד
ותחיו את החיים כי אין לכם עוד מה להפסיד.
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
עריכה:
שמעו אני מושפעת אני יודעת וזה... היום הייתי בפגישה עם פרחי טייס ויש משו בכל הקטע שמעבירים לך מסר ערכי על החיים ב"חיים האמיתיים שלך" ולא דרך הסרטים או המוזיקה או ספרים או משו כזה, למרות שגם מזה אני מושפעת לא מעט בכלל, אבל זה עדיין לא אותו הדבר.
בקיצור, זה מה שיצא מזה..
קצת השראה זה תמיד טוב ,לא?
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
