כשהפסיכיאטר לא יכול לקבל אותי

עם מיסתורי נשים.

כן כן, אנחנו תמיד צוחקים עליהן, עד כמה שהן צריכות להיות במטבח ולהכין לי אוכל [לפחות אני צוחק עליהן ככה] ולהביא לי את השלט ואת הבירה.

אבל אם נתעלם מהצחוקים ומהדאחקות ובאמת נתרכז בנושא הזה לכמה שניות נבין שנשים הם יצור ממש מוזר.

במיוחד כשהן במחזור. או הו! איזה שינויים במצבי רוח יש להן כשהן במחזור, ממצב רוח שמח לרותחת מכעס בשבריר שנייה, זה ממש מפחיד!

אבל כשאין להן מחזור הן יכולות להיות ממש חמודות ת'אמת.

עוזרות, מכינות, נותנות [אוכל...]

לדעתי, היגיון האישה הוא יצור בפני עצמו, ממש מסתורי ת'אמת, יש פעמים שאי אפשר לדעת למה אתה הולך לצפות ממנו.

גם בטבע, ממש מוזר.

למשל בחרקים: הגבר תמיד מביא לאישה את האוכל הוא חייב להוכיח את עצמו בשבילה ולהוכיח שהוא הזכר עם התכונות הכי טובות שהוא יוריש לצאצאים. ואם מכול האנשים היא בוחרת בו אז מזלו התמזל והם מזדיינים, סליחה, מזדווגים.

ואחרי הזיון אם אין לאישה מה לעשות בגבר היא הורגת אותו ואז או אוכלת אותו או זורקת אותו לאיזה טורף אחר שנמצא ליד.

איזה מזל שזה לא ככה בחברה שלנו אה? סקס זה נחמד והכול, אבל למות אחרי זה? לא נשמע לי נחמד במיוחד.

מה לעשות, נשים, אי אפשר לחיות איתן ואי אפשר לחיות בלעדיהן, מוזר לפעמים איך שהחברה שלנו בנויה.

בגלל זה צריך לנסוע לחברה שמעודדת את הנפש הפרטית, את האינדיבידואליזם ואת המוח המיני. [טנטרה.]

נסיים במשפט ששמעתי מהמורה שלי לאדריכלות: "בתחילה אלוהים ברא את העולם, ואז את הגבר והכול היה מעולה....אחרי כמה שנים שהגבר לא ניקה אחרי עצמו, ואלוהים שנא לכלוך אז הוא חשב הרבה, חשב וחשב, וחשב וחשב והמציא דרך, שיטה שמנקה את הלכלוך ומשאירה את הגבר מאושר ונאמן לאלוהים...האישה."