לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

"זהירות מַדרֵזָה" או מחוזות הפיטנגו


הפלס מנדנד בועת אויר בתוך נוזל צהוב, מבטיח אוניה קטנה קטנה באופק שכזה,

Avatarכינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2010

גועל נפש 1








שדה ואני נשכבים איפה שצריך

 

1 הכרחי

 

גם אם אין זה

 

מזקיף את קומתי

 

אין הוא  משחיח

 

אותה

 

או משכיח את זה

 

וכל הדבר הזה

 

מתפרק לעצמו

 

קורס פנימה

 

כמו פיר שנעכל

 

עד שאכל

 

את הדפנות של עצמו.

 

 

 

מחבוא זה טוב לשעות  הלילה

 

כמו באסם חשוך לשעות היום או

 

נניח בממגורה,

 

כמה פעמים בחיים כבר ראינו ממגורה -

 

המילה עצמה ישר מגירה זרעים

 

בחיפוי זהב חמים

 

שזורם על העיניים,  נניח אם אתה מסתתר, שקוע, מוגן ברחם

 

של ערימת דגן

 

וגבוה מלמעלה  עִגול האור בפתיחה של שלוש אצבעות,

 

אבל לעבור צ'יק צ'ק על ההאיי-וואי ולקרוא מהחלון של האוטו  - הי, הנה ממגורה!  לא, זה אינו מספיק.

 

 

שדה

עוטף אותי.

ועל העיניים.

איזו עליבות!

אני בשדה שלך.

 

מטוס עובר בשמיים

רישומו נבלע

אך את זה איני רואה.

 

דרכתי על שבר זכוכית

שבר ענן

שברון לב

שוד.

 

- הנה שמש יצא!

- אני מכיר אותו משנש'עברה!

תגיד ברור יותר –

אני מכיר אותו.... נו, שיכיר אותך בשפתךָ

 - אני מכיר אותו משנה-ש'ברה.

ושִׁברה.

 

דרכתי על שבר זכוכית

בתוכו כלוא ענן

מכווץ ללב

שָׁדוּד.

 

בוא קרוב

תגיד ברור

בפה שלי

שארגיש בחניתות ריסיך

שיער השיבולים הזקור -

חִישָׁנֶיךָ העיוורים

נשענים על שלי

נוּ גשר – נו גשר

בְּנוּ-גשר מזהב כולם עוברים-כולם עוברים ואחרון נרקב.

 

 

אתה מושיב אותי על הברכיים שלך

בכוח

שוכח שאני כולי רק עצמות חדות

אפילו בשת -

עצמות השת שלי

חסרות מגן

כמו המרפקים

שהיו מיועדים בכלל למשהו

אחר

אתה מושיב אותי בכוח

על הברכיים שלך

וזה מתסיס את כל התהליך הזה

החבטה

מעלה את הדברים שיכלו לרדת ולשקוע

בדרך כלל

וזה מקריס אותי

תבין, זה ככה –

תודה רבה אם אפשר  בפעם הבאה יותר בעדינות !

 

 

 2 הכרחי

 

אצלנו זה לא הולך טוב

כשהתחילו לדבר על חוסן כבר היינו מורגלים

לאכול מהקליפות של העצים

את כל מה שצריך,

והמשלוחים של הקדמה, שהגיעו לישוב במכונית הדואר, לא התקבלו בצהלולים

כמו כלי בית

או מגזינים, כמו חלוקים או

מכשירים לחשמל ולעידור הגינה;

שמירה על הגוף זה דבר אחר -

לזה התרגלנו כבר לקרוע שורשים מהאדמה

עם הציפורניים לקלף

בתאית של העצים

ולשים  ישר בפה

ככה זה  טרי

ובריא -

כל אחד והגורל שלו

לפעמים הרימות מצטרפות  אלינו בטוב

ולפעמים אנחנו

אל התולעים נערמים.

 

 

                                                                                                

                                                                                                                                                 13.5.2010

 



אבוד לי


 

 

 

 

נכתב על ידי , 11/10/2010 13:39  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



12,496
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבטרם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בטרם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)