 כינוי:
בת: 14 Skype:
EmilyNezek 
RSS: לקטעים
לתגובות
הבלוג חבר בטבעות: |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
לב הנעליים
אני עוקב אחריה כבר זמן מה.
היא מערה קודם את הלב שלה, ואז את הנעל.
שאלתי אותה "למה?"
"לנעל שלי יש ערך סנטמניטלי, עבורי, היא שווה הרבה יותר"
"ואיך זה קרה, בעצם?"
"בוא, ואסביר לך" היא אמרה, מורידה בזהירות את קופסת השימורים המקומות, בה נמצאים מטבעות מעטים. "עם ליבי, נולדתי. את המגף- קיבלתי."
"אז זה אמור להיות ההפך הגמור, אם כך!" התלקחתי.
"תן לי לסיים," אמרה בנועם. היא כבר הכינה קפה, וכעת לגמה ממנו בנחת. " ביום שבו נולדתי קרו לי דברים נוראיים. הלב שלי
נחתך
ונחבל
ונשבר
ונפצע
הוא אפילו נשרף
ונקבר
ונצבט
והיו רגעים שגם נצבע
וזה לא הכל,
הוא גם הוקפא
והופשר
והוקפא עוד פעם...
הוא הוכנס למכונת גריסה ויצא ממנה
ואף התרסק לאלפי רסיסים.
אתה מבין? הוא שווה הרבה פחות מאשר הנעל שלי. זהו לב משומש, שאינו ראוי לשימוש חוזר.
הנעל שלי לעומת זאת, חשובה הרבה יותר, זהו מכך ארוך, שמחמם אותי בלילה, מונע ממני כאבים בהליכה, הוא אפילו מתאים לכל בגד, מכנס או חצאית או שמלה!
לדעתי, הנעל שלי שווה הרבה יותר"
"ומה תעשי עם מגף אחד?"
"אחכה ואראה. עם לב אחד גם הסתדרתי לזמן מה."
| |
ילדים קרובים לקרקע
ילדים נולדו נמוכי גובה בשביל שלא יחזרו על טעויות עבר בעתיד. כשהם קטנים והם נופלים מרחק הנפילה הוא הרבה יותר קצר והפצע המתקבל הרבה פחות כואב, הרבה פחות עמוק. כאשר נפלת פעם אחת- אתה לומד- אתה לא תיפול מאותו צעצוע פעם שניה, אתה לא תרוץ ברחוב עם רגליים כושלות, אתה לא תכנס לבריכה בלי לדעת לשחות, אתה לא תקבור את עצמך בחול רחוק מההורים כך שלא יוכלו למצוא אותך, אתה לא תצא עם הכי מכוערת בשכבה למרות שהיא הנפש התאומה שלך, אתה (לא) תעשן סמים ובטח ש(לא) תתמכר לאלכוהול, הבר הסמוך לא יכיר את תווי פניך בע''פ (רק בגלל שאתה מחליף בר בכל פעם- פן יכירו, פן יזהו ויבינו). אתה תגיע בכל בוקר לעבודה ותבקר את ההורים בכל סוף שבוע (כמובן, אם עדיין לא רצחת אותם).הגובה בו אתה נולד הוא קריטי. הילדים נולדים קרובים לקרקע, הם צריכים להרגיש אותה, ללמוד אותה, שילמדו להכיר דברים אחרים- את האופי שלהם, של ההורים שלהם, של אלו הקרובים אליהם, של האישה שלהם (שיידעו בדיוק מה היא אוהבת, הו...)הקרבה לקרקע היא חיונית בצורה מסוכנת, צריך ללמוד ללכת, לרוץ, לבכות (והו, כמה שאתה הולך לבכות), לטבוע. אתה צריך ללמוד לשבת בפינה, כלבלב עזוב ומפוחד. תעשה פרצוף כשהיא מתקרבת- אתה תצטרך לחיות. להיות. ובאותו הרגע אתה תחשוב 'היא הקרקע שלי', שנולדת קרוב אליה.רק אז יוולדו גם לך ילדים, פעוטים קרובים לרצפה. ילדים שנולדו נמוכי גובה בשביל שלא יחזרו על טעויות עבר בעתיד, כשהם קטנים והם נופלים מרחק הנפילה הוא הרבה יותר קצר, והפצע המתקבל...
| |
מלצרות
אז אני עובדת עכשיו בשתי עבודות מלצרות. אחת זה קפה שקהל היעד שלו זה מבוגרים ודתיים בעיקר, והשני זה בר-מועדון. כמובן קהל היעד שלו זה זקנים גמלאים. (סתם)
בכל אופן, קשה לי וכואב לי בידיים. וכנראה שמהעבודה במועדון מורידים את המגש (אמןאמןאמן אני כל כך אשמח, ממילא זה מגש קטן ולא יציב והבנזונה הקטן הזה כל כך אוהב להתנדנד!) בעבודה השניה כיף לי, כי נחמד שם, והאווירה מקסימה. הבעיה היא שאני מגיעה רוב הזמן למינימום וזה ממש לא כיף. והאחמ''ש מתנכל אליי, הוא כאילו נתפס עליי מאז הראיון ופשוט עושה לי חיים קשים. נמאס לי ממש אבל אני חייבת שתי עבודות. אני חייבת את הכסף הזה. אוף. אני מתוסכלת
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
