הגיג
שפת ים = שפת SEA = שפת C
אז לכבוד יום האהבה: עזבו אתכם מ"טבע" ו"רומנטיקה", שבו ותתכנתו משהו יחד.
צפירה
מכירים את זה שתמיד כשמתחילה הצפירה של יום הזיכרון, היא מתחילה במקום אחר, מרוחק מכם, ולמעשה שומעים את הצפירה שמגיעה מאיזו שכונה אחרת עוד כמה שניות טובות לפני שהיא מתחילה אצלכם?
לקול גם לוקח קצת זמן לעבור, ככה שבעצם ההפרש בין הצפירות הוא אפילו יותר גדול בשניות.
כנ"ל לגבי סוף הצפירה; תמיד שומעים את הצפירה מסתיימת בשכונה המרוחקת, ורק כמה שניות אח"כ היא נפסקת גם אצלנו.
אז איך זה שתמיד האיזור שאתה נמצא בו יתחיל את הצפירה באיחור?
ולמה זה שתמיד כשמתחילה הצפירה תשמע עשרות אנשים מאפסים את השעון הדיגיטלי שלהם.
מה? לא שמעתם חדשות בשעה עגולה ברדיו בחיים שלכם?! דווקא עכשיו מכל ההזדמנויות החלטתם להתאפס עם שעון גריניץ'?
ולמה תמיד יהיה אחד שישתעל? אתה רוצה להתבלט ושכולם ישמעו אותך עכשיו כשכולם שותקים?
ולמה תמיד בטקסים הם לוקחים תמיד יותר מדי פרק זמן ספייר, ויוצא שמחכים לצפירה איזה 3 דקות נוספות בעמידה? כדי שכשהצפירה תתחיל לא נצטרך לעמוד... כי תהליך העמידה יגזול מהדקה הזו של הצפירה, אז צריך כבר מראש לקום, פה כל רגע קובע!
ו...ו.... ומי החליט שכל שיר שואה צריך להיות מלווה עם מפוחית?????
זה ההנחיות של יד ושם???
תגיד להנהלה שלכם
מתקשר לקוח. הוא לא מרוצה. ולמה שהוא יהיה מרוצה בעצם? הוא הרי חיכה 40 דקות על הקו.
40 דקות? הרי על הצג שלי כתוב 5 דקות. נו מיילא. הלקוח תמיד צודק. אפילו שהם לרוב שקרנים פתלוגיים.
לקוח: שמע, אני יודע שאתה רק עובד שם, אז אני לא כועס עליך ספציפית.
אני: תודה! (תוך סינון נשיפה קטנה של רגיעה)
לקוח: אבל אני רוצה שאתה תבוא שם להנהלה שלכם ותגיד להם שזה לא יתכן ככה!
אני: אני בהחלט אראה מה אני יכול לעשות בנידון.
מה הוא חושב? שאני מסתחבק עם ההנהלה? שאני שותה את כוס הקפה שלי עם ראש מחלקת שירות לקוחות? שאני יכול לעלות 5 קומות להנהלה, לפרוץ בבעיטה את הדלת של המנכ"ל ולצרוח עליו שהלקוחות שלי סובלים? שמישהו בכלל יקשיב לי אם אני אתלונן על הנהלים בחברה?
אז לקוחות יקרים: אם אתם מבקשים להעביר מסר להנהלה, אל תסמכו על התומך הטכני המסכן שיאבק בשבילכם.
תפתחו דפי זהב, תמצאו את הטלפון של המשרדים הראשיים: ותעשו את זה בעצמכם!!!
נ.ב. - שתי דקות אחרי זה אני כבר עם לקוח אחר (שהמתין בדרך נס רק 5 דקות).
מקשים דביקים
הרבה מתלוננים בפני שיש להם במקלדת שלהם מקשים דביקים.
קמים בוקר אחד, ניגשים למחשב - ומגלים לתדהמתם שהמקשים נהיו דביקים במהלך הלילה.
מי עשה את זה? כנראה אחד הבנים במשפחה, אבל לא נעים לי לשלוח אצבע מאשימה... בכל זאת...
מה שאנשים עושים על המחשב שלהם זה עסקם הפרטי... גם אם זה לא מקובל ולא חברתי בעליל לעשות כזה דבר במחשב משפחתי משותף...
אנשים! כשאתם עושים מה שאתם עושים, תנקו אחריכם, לא יפה למסור למשתמש הבא מקלדת עם מקשים דביקים!
להלן צילום מסך לתיאור התופעה.
לפני\אחרי
לפני
אחרי
תרנגול
אחד השכנים בשכונה מחזיק תרנגול.
כשהייתי פעוט לימדו אותי הורי המסורים כי התרנגול קורא רק השכם בבוקר.
ממתי 3 בלילה זה "השכם בבוקר"?! 3 פאקינג בלילה! אין קרן אור מסכנה אחת, חוץ מאולי איזה פנס רחוב.
מה החיה המטומטמת הזו רוצה לעזאזל?! ולמה לא עושים ממנה כבר מרק!?
אם התרנגול היה השעון המעורר של אבות אבותנו, הייתי בא ולוחץ לו "סנוז" על הראש כל כך חזק שהוא לא היה זוכה לראות עוד בוקר.
OK
אני מאיית ללקוח פקודה באנגלית, לצורך בדיקה.
והוא, כמובן, לא בדיוק יודע אנגלית (ביג סורפרייז)...
אני: F-T-P...
לקוח: F-T-P...?
אני: OK! נקודה B-E-Z...
לקוח: B-E-Z?
אני: כן, OK... עכשיו E-Q...
הפקודה משום מה לא עבדה בסוף... כשעברתי על מה שהוא כתב הסתבר שכל ה-O-K שלי השתרבבו שם יפה מאוד בתוך הפקודה...
הייקו
"רק משחק אחד..."
"זה ירדים אותי מהר..."
מה? איך כבר בוקר?!
המלצה אחת קטנה
FISHY.
המשחק לא מתוחכם במיוחד. הוא גם לא קשה במיוחד. הוא גם לא מוצלח במיוחד.
הוא גם לא מיוחד....
אבל יקח השד את מי שהמציא אותו כי עד שלא גומרים אותו אי אפשר ללכת לישון!! (ראה הייקו).
המטרה: לאכול דגים קטנים ממך, ולברוח מדגים גדולים ממך.
כמו סנייק בערך, אבל למתקדמים. חחח.. דג-נחש... :)
למרבה הפלא, המשחק קשה בהתחלה, ונהיה קל בטירוף כשמתקדמים, עד שבסוף.... אני אשאיר לכם לגלות...
המלצה שלי: יש הרבה דגים בים... לא לעשות שטויות פתאומיות!
ואם יש דג נוסף בגודל שווה לך, לא לגעת בו!!!
לא היה מצחיק היום? לא מושקע? באסה! אז אולי אני אשלח לכם את הדמי מנוי שלכם חזרה... :)
פוסט מצחיק נורמאלי יהיה בקרוב, שכן עסוק אנוכי בעניינים הרי גורל.
החל מהשבוע הבא אשתדל לפרסם בפניכם פרסומות, פרי עמלי להתפאר, שאני שוקד עליהן בימינו לצורך להכנת תיק עבודות הקופירייטינג שלי.
אשמח באם תביעו את דעתכם אם וכאשר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
