חודשיים.
שלמים שלא עדכנתי בבלוג הזה.
.
.
שהוא בעצם בזבוז זמן,אבל היה לי משעמם בטירוף, ואז ניזכרתי שהבלוג הזה עדיין קיים בעצם והחלטתי לקפוץ לבקר!
כמעט חצי שנה.
.
.
כמטע חצי שנה,שאני נודדת בלי מסגרת בלי סדר בחיים אפילו עבודה נורמאלית לא הייתה לי למרות שעברתי כבר 3 עבודות שניים מהם הספיקו לי ליומיים בלבד
והשלישית פשוט לא.
20 ימים.
.
.
עוד עשרים ימים אני נכנסת למסגרת חדשה,אני נהיית קצת יותר בוגרת,קצת יותר עצמאית,קצת יותר אחראית ובעיקר רחוקה מהבית אני הולכת להילחם בשיניים ולעמוד על שלי.
לעלות את הפרופיל,להשמין להיות תמיד עם קרם הגנה אפילו בחורף כדי לא להישרף. זה מוריד לי את הפרופיל האלרגייה
אני לא רזה מאוד. אפילו לא רזה מדיי.
יש לי פרופורציות קטנות,אני מסוגלת להכל!
הישתנתי קצת.
.
.
אולי אפילו הרבה.
בנאדם לא יכול להגיד על עצמו כזה דבר אבל בכל זאת אני מרגישה משהו, כאילו יצאת קצת מהקליפה.לא לגמריי,לא מאוד. אבל קצת
אני יודעת מה אני רוצה, מה טוב בישבילי, למה אני מסוגלת ולמה לא.
גיליתי על עצמי כמה דברים,אני מסוגלת להרבה יותר ממה שאני חושבת ולא. לא מבחינה פיזית לגמריי לא מבחינה נפשית אני יכולה לקבל מה שאני רוצה מבלי להיתאמץ ולפעמיים אולי קצת
פעם ראשונה שאני יכולה להגיד באמת,ובתמים שאני אוהבת את עצמי. לא הייתי משנה שום דבר
אני תלויה בהורים.
.
.
באמא,אבא,ברימונה ואפילו בכלב המקסים שלי,אני מרגישה שאני לא צריכה אף אחד אחר, טיפשי להגיד או לחשוב אל זה אבל אני מסתכלת מסביב, וגאה בחינוך שקיבלתי
ובלי שום קשר,אני גאה בעמצי עכשיו. עכשיו יותר מתמיד
אני מפשלת,עושה טעיות המון טעיות הפילו המון פשלות המון בלאגנים לעצמי אבל כמה מובן מאליו שזה לא נשמע אני לומדת מהם. מהטעיות האלו אני משתדלת לא לחזור עלייהם שוב ושוב.
אני עושה בול את אותו פרצוף בשתי הראשונות XD
בלעדייה הייתי מתפרקת.
Босыми ногами
К холодной педали
За томным роялем
Я
Глухие соседи
Вчерашних трагедий
Смешные неведенья
Газетные строчки
Укутают ночью,
Провалы пророчат
Мне
Сердито и смело
По клавишам белым
Холодными пальцами
Одна до сипоты и ноты сквозь меня
Сама сменю мечты, но не предам себя
Смелей меняю сны и кадры за окном
Больной души симптом
Скорей не думать об одном
בבלוג זה
בכל הבלוגים
