תמיד הכל בסימן שאלה...כמו הקטע הזה, אז חוזרים ללימודים.........אז מה?חשבתי שיהיו ילדים חדשים בכיתה...קיוויתי בנים...נשמע שטחי אבל כן.
אני חייבת משהו שיסיח את דעתי מאותו ילד מקולל, שחשבתי ששחכתי, הייתי בטוחה.
שכבתי בלילה 31 לאוגוסט מחר מתכוונת ללכת לבית הספר, בין אם יש שביתה ובין אם לא, אני גרה קרוב...
בראש שלי עוברת המחשבה, שיהיה ילד חדש, הכל יתחיל מחדש האהבה הנשיקות החיבוקים, ה"אני אוהב אותך לתמיד"...
לא לא זה לא קרה, שום ילד חדש לא נכנס לחיי,וגם אם כן , זה לא היה משפיע.....
ברוח האבל של סוף החופש, התיישבתי בכיתה על הכיסא הלא נוח, ליד השולחן המקושקש נכנסו המורים שכל אחד מהתלמידים שונא, והנה התחילה לה עוד שנה.
הגיע ההפסקה, כולי צוחקת עם חברים, והוא נכנס ללכיתה, הוא הוא אותו אחד שבכיתי בגללו חודשים, אותו אחד שחשבתי ששחכתי, אותו אחד שלו נתתי את הנשיקה הראשונה, והחיבוק הראשון והאהבה הראשונה.
התחלנו לדבר,[בטח ששמרנו על קשר הרי לדעת כולם לא קרה כלום],בין הדיבורים התחלתי רק להנהן שיחשוב שאני בשיחה הסתכלי לו בעיניים בצבע דבש, ואז עלו בי המחשבות שמעלות בי בכי המחשבות על החיבוק ההוא בפארק, הנשיקה ההיא בסרט, על זה שצעק לי בצחוק בכיתה, התינשאי לי ?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
