זה שיר פרידה, אז בואי רק אמרי שלום. נ. ר.

הארדטוגט

איך אפשר להגיד "רק" "שלום". איך אפשר להגיד את המילה האחרונה ולסכם בעזרתה השטנית את מלאכת התקשורת. לחתום בסוף המכתב. להסתובב מפנייך ולדעת שעוד מילה לא תאמר. וכלום. והמכתב נחתם. והאדם שהפנית אליו את גבך חלף, ואם תסתובב הוא לא יעמוד שם ולא יאמר מילה. וכלום.

ועוד דקה הרגליים ימשיכו ללכת מתוך הרגל ולכיוונים שונים, ושום שיחה עוד לא תפצח. ושום מגע לא ייחרט. וכל בדיחה אישית לא תגלגל על פנינו חנק קל של צחוק. חוץ מגעגוע. ושום הודעה לא תשלח עוד. והתקווה תהפוך נזילה מהציפייה. והאדם יתגרד ויחייך ויצחק ויתעטש ויתעצב ויזכר ויתלהט באותו העולם אך במן יקום מקביל. ובעולם שלך הוא קיים ודורך ומושפל וחושב ונזכר ושוכח. אבל שום שיחה עוד לא תפצח. ושום מגע לא ייחרט. וכל בדיחה אישית לא תגלגל על פנינו חנק קל של צחוק. וכלום.

תסבוךמוביללעוורוןאנילאמתוסכתאוליהראייהשלימסבכתאותיועכשיואנימתוסבכתואנינהייתעוורת

"זה שיר פרידה, אז בואי

רק

אמרי

שלום."