A Rehab Center From Life

כמה צפוי, שוב אני עושה את אותן טעויות.

זאת תחילת שנה, הזדמנות לתקן דברים שמפריעים לך.

כולה מה רציתי?

להיות נורמאלי, להכיר חברים חדשים.

פשוט להתחיל כמו שצריך!

אז שוב המבטים שנעוצים בך,

שוב מבטים בוחנים,

שוב מורות שמתבאסות שהן צריכות לחנך אותי,

שוב הילדה ה"נותנת" תקועה איתי ><

שוב יורדים עליי, וכבר יש לי כינוי שסביר להניח שהוא התפשט בכל השכבה...

שוב נדפקתי עם היועצת

שוב הלחשושים מאחורי הגב,

שוב חבורת פרחות ששואלות: "שיווועועוו באיזה שמפו אתה משתמששש?"

ושוב היד שמסתירה את המילים...

ושוב חרא, ושוב אני לבד, מוצא תצמי יושב עם החברים הישנים על שלוש מדרגות נידחות.

כיף להיות נידח :/