כרגע אני בדרכי לידידי הטוב, ששמו יצונזר בשלב זה \\\\\\.
סוחב אני את הIPHONE המסוקס שלי בזמן שאני פוסע לעבר ביתו של ידידי הגיי.
אני מקווה מאוד שהוא אינו קורה בבלוגי אחרת אני מעט בבעיהתיו.
(אגב - אני הולכ לכתוב עקום, בכל זאת IPHONE, תוותרו לי)
רציתי לשאל אתכם, האם גמ לחברים שלכם יש בעיות?.
ז'א, הגעתי למסקנה שכל פעם אני הולך אליהם או שאני איתם בכיתה,
או שאני פוגש אותם בבצפר, או אפילו בשירותים!! הם פשוט חופרים לי על חיהמ האומללים.
וזה לא שהחיים שךי כאלה מושלמים שאני צירך את הצרות שלהם.
אני אוהב אותם, באמת אבל יש גבול כמה אני יכול לשמוע.
אני מנסה ליתמוך, להקשיב ולעזזור להם כמה שאני יכול,
אבל הם שמים עלי זינ ויוצא שכל פעם שאנחנו ניפגשים,
אז הם מדברים על עצמם.
יכול להיות שזה מגיע לי, כי אני לא אחד שמשתף תעולם במשה שעובר עלי.
ובגלל זה הם פשוט מדברים, ומדברים ומדברים (מוקדש לX*לת)..אוקי אני מניח שעכשיו אני מת.
בכל מקרה, הבעיות שלהם מדכאת אותי ומעסיקות אותי יותר מידי (פאק כמה שאני נישמע אגואיסט)
הקטע שהבעוית האלה מעסיקות גם אותם יותר מידי, ואני פשוט כל הזמן חיי את הבעיות שלהם.
בסוף יוצא שאני יודע את כל ה"סודות' של כולם ואז עוד נדפקמזה.
בקיצר אני מרגיש כמו הצעצוע של כולם,אבל אני לא רוצה לריב איתם, הם בכל זאת חברים שלי,
ואני יודע שזה שאני מקשיב להם עוזר להם בדרך מעותת כלשהי.. אז אני אמשיך בדרך הזאת
עד יום מותי הקרב ובא.. (:
אוקי כולם להגיד שלום לחבריהגיי שכרגע מולי, ושואל תצמו םה אני עושה ><
טוב ביושששששששששש
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
EATmyBRAIN