עוד שבוע מסיבת סיום. פאקינג סיימנו י"ב. 12 שנות לימודים שהלכו לזבל.
רובן מכירות 12 שנים. יש כאלה שרק 6 שנים. אני מכירה אותן 3.
חשבתי שהשתלבתי מעולה בשכבה הזאת, באמת. יש לי חברות ואני בטוחה בסביבתן.
אבל עכשיו אני מבינה ש...לא.
כולן עובדות במרץ על הכנות למסיבת הסיום.
יש את אלה שעובדות על ספר המחזור.
יש את אלה שמכינות קליפ למסיבת הסיום.
יש את אלה שמתכננות את המסיבה עצמה וכאלה.
כולן כלכך מתרגשות ושקועות בהכנות.
ורק לי פשוט לא אכפת.
אני רואה אותן מעלות מלא תמונות וסרטונים ואין שם שום זכר אליי.
אני רואה מה שהן כתבו עליי בספר המחזור וזה לא משקף אותי בכלל. AKA מכירות?
אני לא רואה אף אחת ובקושי מדברת עם מישהי בין הבגרויות ובנושאים שלא קשורים לבצפר.
אני באמת מרגישה יוצאת דופן ולא קשורה בכלל פתאום.
כאילו, זה לא שלא ידעתי שזה יהיה משו כזה. אבל עד כדי כך?
אני חייבת להודות שכשמבינים שמדובר ב3 שנים יש בי טיפת עצב.
הפוסט נקרא "מסיבת סיום - ההכנות" כי אני פשוט רואה כבר פוסט ממש דומה שייכתב רגע אחרי "מסיבת סיום - המסיבה".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: