לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

הסיפור של החיים שלי

אתם לא חייבים להכנס זה פשוט מקום שבו אני מוציא עצבים...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2010    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031




הוסף מסר

7/2010

30.6-1.7


אני מעדיף לא להגיד את השם שלי...

בתור התכלה אני אספר על עצמי...

אני בן 16 עוד מעט 17.

אני מסיים כיתה י' בפנימייה בכפר ערבי.(לא אני לא ערבי).

אצלי החופש התחיל מוקדם יותר כי רבתי עם המנהל.

אז הלכתי לעבוד,בהתחלה עבדתי בבניה,פוטרתי.

אז מצאתי עבודה בחנות במרכז העיר.(לא משנה איזה עיר).

עכשיו אני עובד שם וחלק מהתפקיד שלי זה להסביר לאנשים למה כל דבר משמש.

וכל יום אני שומע בערך את אותו הדבר:"למה המחיר גבוהה?אנחנו נתלונן למנהלת "וכ"ו.

אבל לא הכל רע.

אז אתמול בערך ב 2 בצהריים כשכבר התחלנו לסגור את החנות היא נכנסה:

הילדה הכי מדהימה שראיתי בחיים שלי.

לא רק יפה.

היא דיברה אליי כמו אל חבר שהיא מכירה כבר שנים ולא כמו אל איזה עובד..

כמובן שאני בקושי הצלחתי להוציא מילה מהפה...

אבל איך שהוא יצא ככה שסגרנו את החנות ואני התכלתי ללות אותה לבית.

בערך 100-200 מטר מהכניסה של הבית שלה ניסו לשדוד אותנו.

אני אולי רזה אבל יש לי חגורה שחורה בהתגוננות רחוב.

הצלחתי להפיל את הבן אדם לריצפה ונפתרתי מהסכין שלו.

חשבתי שהיא תשמח ותודה לי,אבל לא.

היא אמרה שאני אלים וחסר לב,ורצה לבית.

אני עמדתי שם עוד 30 דקות בציפייה שהיא תחזור.

אבל לא.

התחלתי ללכת לבית.

בדרך אני רוצה גרר.

כשאני מגיע לבית אמא שלי מספרת שגררו לנו את האוטו בגלל חובות בבנק.

ואז הגיע סבתא שלי והתחילה לצעוק שהכל באשמתי.

אז רבנו ויצאתי מהבית בטריקת דלת.

לא ידעתי מה לעשות.

הלכתי למולת וקניתי סיגריות.

בדרך חשבתי מה לעשות החלטתי לנסוע לחבר בעיר אחרת.

אז הלכתי לכספומת ומשכתי מאה שקל.

הגעתי לתחנה המרכזית ומשם לאוטובוס.

בדרך התקלקל לאוטובוס למנועה אז עברנו לאוטובוס אחר שהגיע אחרי חצי שעה.

כבר היה 12 בלילה.

החבר כבר ידע שאני מגיע.

בהתחלה ישבנו קצט אצלו עם ההורים שלו.

ואז החלטנו לצאת לטייל.

אז יצאנו בדרך פגשנו חברים והלכנו לשתות.

אחרי שעה או שתיים התחלנו ללכת.

בלי כיוון מסוים...סתם ללכת ולדבר.

בערך ב 6 בבוקר כשחזרנו לבית שלו הלכנו לישון והתעורנו ב 3 או 4.

החלטנו לנסוע לתל-אביב למועדון.

לקחנו את האוטו של ההורים שלו ונסענו.

כשכבר נכנסנו למודעדון ראיתי אותה.

את הילד שפגשתי בחנות.

היא ישבה לבד ובכתה.

התקרבתי אלייה ושאלתי מה קרא.

התברר שחייה לא פשוטים כפי שחשבתי.

היא סיפרה לי שהיא גילתה שאחותה מרוויחה כסף בזנות.

שאבא שלה הוא גנב.

ושהאישה שהיא תמיד קראה לה אמא היא למעשה לא אמא שלה אלא אישה שאבא שלה התחתן איתה כשהיא הייתה בת שנתיים.

המשחנו לשבת שם במשך 40 דקות והלכנו מהמועדון.

למעשה מאותו רגע אני לא זוכר כלום יותר.

רק שהתעוררתי כבר בבית של חבר שלי וזזתי לבית.

רק עכשיו הגעתי לבית והחלטתי לפרוק את כל מה שהיה לי בלב...

נכתב על ידי החיים_חרא , 1/7/2010 22:50  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





יום הולדת שמחכינוי:  החיים_חרא

בן: 32




15

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להחיים_חרא אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על החיים_חרא ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)