|
 כינוי:
Naive Bitch ™ בת: 34 MSN:
תמונהפרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2008
מציאות אחרת.
כל פעם מחדש אני מבינה כמה אני אוהבת להיות רעה כשאני מעוצבנת או כועסת.
אני פשוט נהנית מזה, אני נהנית כ"כ לתקוע לאנשים ברחוב מבטים קרים.
אני אוהבת שכולם מסתכלים עליי ואני קרה ואדישה.
וזה לא שאני בן אדם, אני פשוט צריכה להוציא את העצבים שלי איכשהו.
אבל אני לא אוהבת כשאני שמחה וצוחקת
ואז אני כאילו קיר שמדברים אליו והוא לא יגיב לא משנה מה.
לפעמים זה ממש מפחיד, אפילו אותי.
המצבים האלה שלי ממש מפחידים את האנשים שאיתי
כשאני באותו רגע לא מבינה בכלל למה הם מגיבים כ"כ קשה
אבל בעצם, למחרת או אחרי כמה זמן, אני מבינה ויודעת שזה הרבה יותר מסתם מצב רוח.
לפעמים אני חושבת ברצינות שאני צריכה עזרה מקצועית, לא כי אני משוגעת
פשוט הכל בגלל התקופה האחרונה שעברה עליי, היא השפיעה עליי נורא
ואולי המצבים האלה לא חדשים בשבילי, הם מפחידים טיפה יותר עכשיו.
אבל אני לא ילך לקבל עזרה מקצועית, כי אני לא רוצה ולא ראוה צורך בעניין.
אני רק צריכה למצוא כיוון בחיים שלי, ושיהיה לי טוב.
ואם אני יקבל תמיכה מהאנשים הנכונים, יהיה לי טוב..חייב להיות.
זאת לא אופטימיות, זאת המציאות שלי
והגיע הזמן שהמציאות שלי תהיה טובה ואני יאהב את מה שיש בה
ונכון לעכשיו, אני נהנית ממה שיש לי בחיים ואני די אוהבת את זה
ממ ומשהו קטן לסיום..
Ты любовь моя, ты печаль моя
И если вдруг исчезнешь ты - сойду сума я
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
