טוב,זה לא הבלוג הראשון שלי,אבל זה בהחלט פוסט חדש בבלוג חדש.
וכמה שאני רוצה שהוא יהיה אופטימי , זה לא יילך .
בנים,בנים,לא תמיד היה הקטע החזק שלי .
הכרנו בחופש שעבר , ודיברנו ודיברנו , ואני חושבת שהוא דיי חיבב אותי .
ואני כמו כל נערה טיפשה,התאהבה בו.
ראיתי אותו ביומולדת שלי בפעם הראשונה,היה כ"כ מביך , לא דיברנו הרבה .
ואז ניפגשנו עוד פעם ועוד פעם [ לא לבד עם חברים ] . וזה לא עבד.
קינאתי כ"כ בכל בת שרק דיברה איתו,כזאת אני.קנאית ממש .
ואז התחלתי לכעוס עליו,לכעוס בלי סיבה .. אני אפילו לא יכולה להסביר לעצמי למה .
ועכשיו,אנחנו מדברים,אבל פחות וזה מאכזב כ"כ ...
אין שום פואנטה במה שכתבתי , רק רציתי לפרוק כבר .
אז .. חופש גדול הא ? ;)