שבת שלום לכולם!
מאז שהתחלתי אני מרגישה שאני עומדת במקום, אולי כי אני לא מנסה מספיק? אולי כי מאז שהתחלתי לא נשקלתי אפילו פעם אחת?
אני לא יודעת מה יש לי, אולי אני לא רוצה את זה מספיק? או שאולי באמת טוב לי עם איך שאני ניראת? אבל כשחושבים על זה תמיד אהבתי את איך שאני ניראת אז למה אני עדין רוצה להרזות? אולי אני כמו כל הנואשות שלא מרזות בישביל עצמם אלה בישביל אחרים? אני לא בנאדם ביישן אבל בקיץ אני לא מרגישה בנוח איך אפשר להבין את זה?
אולי עד שאני לא אענה לעצמי על כל השאלות האלה אני לא אוכל להיתקדם לשום מקום? או שאולי אני צריכה להפסיק לישאול את השאלות האלה? כולם אוהבים אותי עכשיו כמו שאני אולי אני מפחדת להישתנות והיחס כלפי ישתנה?
אני מאוד מבולבלת בזמן האחרון, ואין לי מושג מה אני רוצה מעצמי, פעם ראשונה שזה קורה לי.. תמיד הייתי עם העיניים על המטרה וידעתי מה אני רוצה, אבל משהו נדפק בי נהייתי לא החלטית..
יצא לי ליחשוב על זה הרבה השבוע, אבל אני עדין לא מבינה מה יש לי?