אני פשוט מכורה אליו. כשאני לידו, אני לא מצליחה להשאר מטר ממנו יותר מכמה דקות, כל-הזמן הצורך הזה לגעת בו, אותו צורך שהיה לי מהלילה הראשון בו נגענו, 09-07-2004, הלילה בו חטף אותי למספר שעות, כל הלחץ והפחד שאתפס, כל האדרנלין שזרם בי, כשידעתי שהדבר הכי חשוב לי בעולם בא לראות אותי, אחרי שנה של התאהבות הנפשות שלנו. איך הריח שלו נחרט בי בלילה ההוא לנצח, הריח שלו, שהביא מגן-עדן, איך היד שלי ניגשה בביישנות לירך שלו כשנהג, איך הייתי חייבת לגעת, ואני מכוסה במעיל עור הגדול שלו, כדי שלא ישימו לב שזו אני שמתחמקת כך באוטו. איך כבר אז היה כל-כך יפה.איך בהינו אחד בשניה שעות, נצח, ולא נמאס מעיניו ולא לרגע, איך היינו מחובקים וכל-כך קרובים. ונגענו. ואיך שפתיו נגעו בשלי, וריחו המתקתק והנפלא משך אותי אליו. איך זה קרה, שפתאום לשונו חדרה לפי, תחושה שלא הרגשתי מעולם, עלתה על כל דמיון ומחשבה שהייתה לי. תהיתי איך מרגישה נשיקה, זה לא הרגיש מיוחד כשנישקתי את היד לבדי, לראות אם אני מבינה בכלל מה לעשות, פחדתי שאנשק רע, פחדתי שלא אדע מה לעשות. אבל הכל היה כל-כך שונה, כל-כך חלומי. הלשון הרכה שלו נעה ברכות בתוך פי, על הלשון הסקרנית שלי שהרגע נכנסה לעולם חדש ומופלא, חמים ומתוק, רך וקסום. ואיך מדי פעם הכניס את הלשון עמוק יותר, ואיך אהבתי את זה. ואיך שנישק כל-כך לאט עם רגש. ואיך התמכרתי לתחושה ההיא. התנשקנו כל-כך הרבה זמן. לא רציתי להפסיק. איך באותו לילה ידעתי שהגוף שלי מעולם לא ירצה אף-אחד אחר ככה, ואיך שעד היום הריח שלו משגע אותי, והטעם שלו והלשון שלו, פשוט כמו סם. איך באותו לילה חשף את שדיי שהיו אז קטנים, עגולים וקשים, עם פטמות ורודות קטנטנות, ואיך כשנישק אותן הן הזדקרו למרגש המיוחד הזה. באותו יום הרגשתי דברים שלא ידעתי שאפשר להרגיש. איך הנשיקה החמימה הייתה כל-כך מתוקה על הפטמה שלי, ואיך שנישק בכזאת עדינות את גופי, הבטן הקטנה והשטוחה שהייתה לי, והיריכיים.
אז עוד לא הייתי מגלחת את ערוותי, הייתי בת 13. היה לי שם בוש קטן ובהיר. איך שנגע בי ואיך הייתי מוכנה באותו לילה לתת את כולי, לעשות איתו אהבה. אך כשהבאתי את לשוני בין רגליו, אחרי כמה נשיקות קטנות ולא מיומנות, העלה אותי למעלה ואמר שאין לאן למהר, שנחכה עם זה כמה שנים, שהוא ילמד אותי...
לא הייתי מאוכזבת. רק הבנתי כמה מעריך אותי.
אם היינו שוכבים אז ואיכשהו אבא היה מגלה, נראה לי הכעס שחשבתי שאין יותר ממנו היה מגיע לרמות חדשות ולא הגיוניות. אהובי לא היה יוצא מזה.
איך הרגשתי כל-כך מוגנת בחיבוק שלו, כשגופו החטוב עוטף אותי, והריח שלו נשאר עלי.
לא ציחצחתי את שיניי באותו לילה, כדי שארדם עם הטעם שלו עוד בפי.
איך לא רציתי להפסיק לנשק אותו ואיזה עצוב היה לי להפרד ממנו באותו לילה. ואיך כל הלילה רק חשבתי כמה נפלא היה ואיזה זיכרון מדהים. איך עד היום הלילה ההוא נראה לי כמו חלום. טוב מדי בשביל להיות אמיתי. איך שהאבנים הקטנות באותו חוף פרטי ובודד בכינרת, שנכנסנו אליו כי הוא שיחד את השומר, אותן אבנים כואבות לא הפריעו כלל, וכל מה שמילא אותי היה הוא. ואיך הקשבנו לשיר שלנו, השיר היפה בעולם, התחושות והצלילים בשיר פשוט מדהימים כל-כך.
איך מאז ועד היום, אני חייבת לגעת בו. להריח את הצוואר שלו, את השיער שעכשיו תודה לאודין יש, את הגוף שלו, הזרועות, הבטן, ובין הרגליים, כשאני יורדת לו... הוא מעולם לא לימד אותי איך לרדת לו בסוף. אבל שנינו נסכים שאין לו ממש מה ללמד אותי עכשיו. מיומנות כבר יש בהחלט, אבל יש פה הרבה מעבר. הוא מעולם לא הרגיש כך עם מישהי אחרת. ולמזלי אני לא היחידה שהייתה קצת שובבה. אני פשוט מסופקת ברמות אחרות רק לראות אותו נהנה, ככה שההשקעה והאהבה שאני מקדישה בו היא אינסופית. אני פשוט כל-כך נהנית לעשות לו טיז, לראות אותו רוכן לאחור, או מסתכל עלי, והצלילים שהוא מפיק, הגניחות, והאנחות הקטנות, ואיך הוא נהיה כל-כך רגיש, ואיך לפעמים הוא כל הזמן שולח את היד כדי לגעת או רק רוצה שכבר אמצוץ. ואיך אני נהנית... ואז אחרי מספיק זמן של טיז לנשק ולמצוץ באהבה ותאווה, ולהרגיש כמה הוא קשה, הוא כל-כך גדול, כל-כך מושלם. אני כל-כך נרטבת רק מהאקט של לרדת לו ולראות אותו ככה.
הייתי עושה הכל בשבילו, שרק יבקש וארד לו גם לילה שלם, (כמובן אם לא אתפתה לאנוס אותו). איך שהוא גומר, "it's happening" הוא מודיע, ואיך שהגניחות אז מדהימות, ואיך שהטעם הנפלא שלו ממלא אותי, ואיך בזמן השפיכה אני מפעילה ואקום, כדי לגמוע את הכל, שואבת כל טיפה קטנה בלי לפספס, למרות שהוא רגיש ממש, ולבסוף כשאין כלום, נותנת נשיקה קטנה אחרונה או לק קטן בקצה. איך שהוא כולו רועד בגמירה, ואיך שהוא כל-פעם אומר שמעולם לא הרגיש כך עם מישהי. ואיך שהוא מסוחרר ועוד רועד. ואיך שמרגיש נימול ברגליים, או שהנימול הגיע לו עד הלסת. ולראות אותו בכל האקט, ואחרי, אוח, האם יש דבר נפלא מזה.?
איך כשהוא בתוכי, אנחנו אחד. פשוט אחד. שם הוא נועד להיות. הוא ולא אף אחד אחר. אף אחד לא גרם לי להרגיש כך, וזה לא עניין של תנוחה, זה פשוט הוא.
איך שהוא חודר מהר פנימה, איזו תחושה מדהימה, ואיך שהוא עמוק בתוכי, לראות אותו רוכב מעלי, הגוף המושלם שלו נע קדימה ואחורה, והזיעה ניגרת ממנו, איך שהמזגן לעולם לא קר מספיק, ואיזה סקסי הוא נראה כשהוא דופק אותי, איך שהוא לוחש לי באוזן, ואיך אנחנו מתנשקים בזמן הסקס. ואיך הריח שלו תמיד טוב, גם כשהוא מזיע ברמה שהוא מטפטף עלי. תמיד יש לו ריח טוב.
ורק לדמיין אותו על ברכיו על המיטה, מזיע עם שיער מבולגן ואיבר עומד, או גאד, הוא פשוט אלוהי. פשוט מושלם. אני רק רוצה לגעת בו ולנשק אותו ושייכנס אלי. פשוט הדבר הכי נכון שיש.
ואיך בדות'ראקי, אוחז מתניים שלי, שורט אותי, וחודר מהר וחזק. וכחדירה היא כל-כך מושלמת, כשגם התדירות גבוה וגם האפליטודה, אני בפאקינג גן-עדן. אין תחושה שעולה על זה. להיות איתו, כשהריח שלו שם, הזיעה שלו עלי, הלשון שלו בפי, הוא עמוק בתוכי, הזרועות שלו מסביבי. הוא פשוט שם בכל מקום, ואני הכי אני, הכי מסופקת, הכי מושלמת.
אי אפשר לתאר את התחושות האלה.
כל פעם שאני רואה אותו. אני חייבת להרגיש אותו, לנשק אותו, גם אם זה סתם לנשק לו את הזרוע השרירית, או הירך... גאד, הוא פשוט מושלם.
לכן גם לא איכפת לי אם רואים או שומעים או שהוא מספר. אני יודעת שאין שום דבר במה שאני עושה שלא מושלם. שאין שום דבר שאני מתביישת בו. שאין שום דרך שאוכל לאהוב אותו או משהו יותר. ושהוא רק מרגיש אותו דבר. ועושה אותו דבר בשבילי, אוהב כל דבר בי, ונהנה מהריחות, הטעמים והתחושות.
אין שום דבר מבזה או מלוכלך.
אני בטוחה שאם יראו אותנו עושים אהבה, איזשהו זוהר לא אנושי ייצור הילה אלוהית החוצה, שיכולה לעורר רק קנאה ותחושה מדהימה.
ולכן שנינו יודעים שזה, זה לא סקס. זה הרבה מעבר. וכל סקס עם מישהו אחר, זה נחמד ויפה, אבל זה רק סקס. אנושי, רגעי, צרכי, ולא מיוחד, לא משנה כמה מיומנות וחרמנות יש.
התשוקה, האש הזאת, קיימת רק בעולם האסטרלי שלנו.
ואף אחד לעולם לא יבין. לא משנה כמה יטענו שכן.
הוא אני, ואני הוא. אנחנו אחד.
וכמה שלא ישמעו או יראו, אף אחד לא יצליח להבין. אנחנו תופעה
מיוחדת ומדהימה
אהבה היא מילה אנושית.
מה שיש לנו... הרבה מעבר
Dany
נ.ב. -
note to self
אני חייבת להפסיק להשתמש במילה מושלם
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Daenerys