אמצע תקופת הבחינות ואני.. אני בתקופה אחרת לגמרי.
התקופה הכי כייפית בעולם!! אני עושה מה שבא לי, מתי שבא לי, איך שבא לי.
אני לא תלויה באף אחד ולא צריכה לספר לאף אחד מה התכניות שלי להיום, מחר, מחרתיים, הסופ"ש או שנה הבאה.
אני לא מתכננת שום דבר מיוחד או גדול, פשוט זורמת עם מה שהחיים מביאים לי. אני יכולה להיות עם מי שבא לי בלי לפגוע או להפגע.
אני אפילו לומדת למבחנים וזה כיף לי. אני פוגשת אנשים חדשים, אוהבת צוחקת מתחברת.
אני יוצאת ומתחילים איתי וזה כיף וזה מחמיא ואז אנחנו נפגשים ואני אומרת לו שזה לא הוא זה אני...
שלא תבינו לא נכון, אני כן מחפשת מישהו להתכרבל איתו בלילה, אני לא סתם יוצאת לדייטים כדי להעביר את הזמן, למרות שאני חייבת לציין שזו דרך נפלאה לאסוף סיפורים מצחיקים, אבל מה לעשות אני לא מצליחה להיתפס על אף גבר שיצאתי איתו לאחרונה.
מכל הבחורים שיצאתי איתם לאחרונה (וזה באמת הרבה.. הפתעתי אפילו את עצמי!!) רציתי רק שניים.
מכירים את מרפי? אז זהו... דווקא השניים האלו לא רצו אותי. אני חייבת לציין שזה מוריד את הביטחון.
כן אני יודעת, לחשוב על כל אילו שרצו אותי ואני לא רציתי אותם אמור לעודד אותי, אבל לא באמת. זה כנראה לא עובד ככה במציאות.
זה לא כיף להיות לבד, אבל פחות כיף להיות עם מישהו שאני לא באמת רוצה להיות איתו.
אז אני לבד.
אני לבד, טוב לי ורע לי, אני שמחה ואני עצובה, אני צוחקת ואני בוכה.
זה אולי נשמע כמו קלישאה מסרט רע אבל ככה זה כשאת לבד, את משקיעה בעצמך את כל מה שיש לך.
אז אני עושה דברים שמשמחים אותי ומצחיקים אותי.
מה שבא לי, מתי שבא לי, איך שבא לי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
