you bleed just to know you alive

אני אוהבת. אני אוהבת אותה עד כאב.

אבל אהבה רומנטית. אהבה טהורה לחלוטין.

ואני מפחדת, מפחדת שההיא תתפוס את המקום שלי בלב שלה.

תמיד (תמיד... בשנה פלוס שאני מכירה אותה) אמרתי שהיא תרופת ההרגעה שלי.

היא חלק בלתי נפרד ממני.

היא כועסת שצריך, מחבקת כשאני שבורה ואוהבת. תמיד אוהבת.

אני לא רוצה שזה ייגמר, אני יותר מדי מחוברת אליה.

בכל מקרה, זו הייתה הפריקה היומית שלי.

אז, היי לכם.

אני חדשה פה, בת 16 מחולון.