אני, אם תשאלו אותי , לא יודע אם להיות שמח או עצוב. כי בכל יום, קרב היום בו העולם יחרב. 2012. כן, אני יודע, זה סתם שטויות, וכנראה שאני היחיד בעולם שמאמין בזה. אבל... יש לי הרגשה חזקה בבטן שהפעם זה אמיתי. לא כמו שנת 2000. לא כמו ה- 9.9.2009. הפעם באמת יבוא הסוף.
אבל מצד שני העולם באמת הולך להיחרב בשנה הבאה, ואין לנו שום דבר לעשות בכדי לעצור זאת, אולי כדאי בעצם שנתחיל לנצל את שנתנו האחרונה כחיים
בשביל למצוא את המוזיקה הבאמת טובה נצרכים שעות של פשפושים באינטרנט, ובעיתון. מציאת זמר/להקה שיקפיצו לך את הדופק, וכשתשמע אותם מהפעם הראשונה תדע שהנה , מצאת את מה שחיפשת. אהבה ממבט ראשון. מצב כזה הוא נדיר ביותר, כי אתה יכול לאהוב עשרות אומנים טובים, אבל תמיד יהיו השניים - שלושה אומנים שלעולם לא תעזוב. כי אליהם נועדת.
זה מה שקרה לי עם אסף אבידן, ועם גבע אלון.
אני שמח לבשר כי אתמול גיליתי את אהבתי החדשה: PINK FLOYD
כן, אני יודע. איך לא גליתי אותם קודם. להקה כל כך מפורסמת.
אבל בכל השמיעות החטופות הקודמות שלי לשירים שלהם לא הכי התלהבתי. השנה המורה שלי הביא לי שיר שלהם לנגן, (wish you were here) , והתאהבתי. בהזדמנות הראשונה שהיתה לי נסעתי לחנות דיסקים באזור וקניתי את האלבום המעולה DARK SIDE OF THE MOON.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
