מעניין שפעם שעברה כתבתי פה על זוגיות ועל כלב והנה אני יושבת לי רווקה בבית ההורים. לדבר ולחשוב על זה, זה דבר אחד. לכתוב את זה מרגיש לי שונה. הרי כמעט כל שלב בחיי העברתי לכתב אז אולי זאת הדרך שלי להחלים מהשבוע הקשה שעבר עליי (ולא רק לזיין את המוח לכל מי שמכיר אותי).
.
הפרידה קרתה לפני שבוע ואני לא הייתי זאת שיזמה אותה אבל איכשהו לא מוכנה להגיד ש-"זרקו אותי", מרגיש לי יותר שבכמה ימים נותקתי לגמרי מכל מה שהכרתי בשנים האחרונות (בית, שגרה, הכלבה שעכשיו תהיה שלו ולא שלנו). ארזתי חיים שלמים ביומיים ועכשיו אני צריכה לבנות אותם מחדש. לא כועסת עליו כי אני מבינה את מה שהוא אמר לי ולשנינו עברו אותן המחשבות במהלך השנה האחרונה (הבסיס אותו בסיס, וכל אחד עם הקטעים שלו). מה שבעיקר קשה לי זה שאני מטבעי לא תמיד מאוד מאוזנת ופה היה לי משהו קבוע לאורך 3 שנים ופתאום הוא נעלם ואני צריכה להתחיל שגרה חדשה ולחפש את האיזון בעצמי. מצחיק שבאותו יום שהוא נפרד ממני תכננתי לעצמי בראש לעשות איתו שיחה על הדברים שלא הייתי מרוצה מהם ופשוט לא הספקתי, ממש אירוני.
אני שמחה שיש לנו הרבה זכרונות טובים מהשנים האחרונות ואנחנו לעולם לא עשינו שום דבר בשביל לפגוע אחד בשני.
כל דבר זאת הזדמנות, בשבילי זאת הזדמנות לשנות בחיי דברים שלא הייתי מרוצה מהם ולהיות יותר שלווה עם עצמי.
עכשיו יש לי זמן לדבר החשוב והאהוב עליי מכל, להתעסק בעצמי בלבד

זה תמיד מרגש.
.
הספקנו במרץ להיות שבוע באמסטרדם עם חברים והיה בעיקר ממש ממש קר. כאילו הייתי בוילניוס במינוס 3 והיה נחמד מאוד ופה היה 5 מעלות והרגשתי שסוהרסנים מוציאים ממני את רוח החיים. היינו גם המון בקופישופס ואף אחד לא רצה להשתכר איתי כמו יוצאי בריה"מ אמיתיים אז תמיד הייתי הזאת שמזמינה אלכוהול בכל מקום. דיי נו וויד זה כזה אוברייטד. חוץ מלהתלונן גם נהנתי מכל מיני רחובות קטנים (שאני כבר מכירה בע"פ כי הייתי שם כבר 3 שבועות מחיי) וחנויות קטנות וכמובן קניתי בושם מושלם של ביירדו ואכלנו דברים טעימים והיינו בפסטיבל קפה מוש שהעלה לי את הלחץ דם ליומיים. שופינג לצערי לא עשיתי כי אלוהים עדין שופט אותי על מילאנו.
.
שיהיה אביב מוצלח ושמח לכולנו.