 כינוי:
Indiana Jones בת: 29 MSN:
Ask for it :P
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2012
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 5/2012
"ערכים? מה זה? זה לא מופיע במילון הממשלתי שלי."
 *כל הזכויות שמורות לGil Osser :)
אינלי המון מה להגיד על הנושא.
בתקופה שלנו איבוד עקרונות נהפך למן נורמה, נורמה של שקרנות מצד האנשים המייצגים אותנו, נורמה של ויתור על ערכים, בזבוז, שוחד, טוב אישי.
המדינה קמה כדי לתרום לאזרחיה, להגן עליהם, להיות שלהם.
לא להיות של חבורה ממשלתית מנופחת שגונבת לנו את הכסף, ובתמורה לא מפתחת את מערכת החינוך, לא עוזרת לחיות, אלא רק טסה לה בעולם, בונה מלונות מכוערים, אונסת נשים, מסתכלת במשקפות סגורות, וגורמת להמון חברי כנסת לרסס במטהרי אוויר את האולם.
"ממשלת העם, ע"י העם, למען העם"
אברהם לינקולן אמר זאת (כחלק ממשפט) באחד מנאומיו.
זו הייתה ה-דמוקרטיה.
הרעיון הבסיסי שהממשלה נוצרת בעקבות רצון של העם, לכן היא מייצגת אותו ואמורה לפעול לטובת העם - לא לטובת צרכיה האישיים.
הפכנו למקבלי נורמה שקטים, ההמון השקט, יודעים שהפוליטיקאים מסריחים, מידי פעם קמים לאיזה מחאה, אבל מיד הולכים לשבת מול המחשב.
למה?
למה אנחנו לא עושים כלום? אני לא צדיקה, גם אני לא עושה כלום. כל מה שאני עושה בנושא זה לכתוב בלוג, ועוד כמה דקות אני אחזור ללמוד למתמטיקה.
כי וויתרנו.
ניסינו לשנות, קיווינו שהמצב ישתנה. ומה נתנו לנו, פעם אחרי פעם?
זרקו לנו חרא בפרצוף.
פעם אחת זרקו לנו חרא ישר לתוך העיניים, בתור תרגילים מסריחים כאלה ואחרים,
פעם אחרת כשכבר הייתה לנו תקווה, היה לנו ראש ממשלה שיכולונו לומר עליו: הוא... טוב-
החרא שזרקו עלינו כבר היה בתוכנו, ולכן החרא שהיה דווקא מצד העם ירה בתקווה, והיא נמוגה, נמוגה לבלי שוב.
פעם בדור אחד קם, אחד עם ערכים. כל פעם הוא קם במקום אחר.
פעם אחת זה היה רבין אצלנו, לפני זה קנדי בארה"ב, אובמה כרגע בארה"ב, בן-גוריון אצלנו-
אף אחד מהם לא היה צדיק טהור-
אבל הם היו הרבה יותר נקיים מכל השאר.
היו אמורות להתקיים בחירות, ובאמת שלדעתי הן היו צריכות להתקיים.
הגיע הזמן להעיף את הממשלה שמורכבת כולה מצבועים צבועים בצבעי השוחד האפל (חולם ושורוק בצבוע D: ),
הגיע הזמן לרענן קצת את האזור, לאוורר.
נכון, זה עולה הרבה כסף, נכון, המדינה משותקת לכמה זמן (ואולי טוב שכך),
אבל זה נחוץ.
יש סיבה שבארה"ב נשיא יכול לכהן רק פעמיים.
נכון, שלא היה כל כך למי להצביע, ורוב הסיכווין שעדיין היינו נשארים עם ביבי (סליחה, אני לא אוהבת אותו. יש לי דחייה רבה ממניהיגים בעלי אף ארוך.)
שאלתי את אבא שלי למי הוא היה הולך להצביע - הוא פשוט לא ידע. גם הרבה מבוגרים אחרים ענו לי ככה.
לא היה להם למי להצביע.
אבל בכל זאת - ממשלה של 31 (ועכשיו32, ועוד מעט 37) שרים וראש ממשלה, הייתה מצטמצמת.
בשוויץ, מדינה יותר גדולה משלנו בשטח, בערך אותו מספר אוכלוסיה - יש כרגע 7 שרים וראש ממשלה.
אולי בבחירות הייתה מורכבת ממשלה עם הליכוד, העבודה, ועוד מישהו.
סוף כל סוף היינו יכולים ליצור משק עבודה טוב, היינו יכולים להשקיע פחות בסחטנותת פוליטית ויותר במה שנחוץ - חינוך, רפואה, טובת הציבור -
אבל זה חלום. זה נגמר.
האם זה באמת נגמר?
כל תרגיל מסריח אני חושבת לעצמי - זהו, מפה אי אפשר יותר להדרדר.
אבל פעם אחר פעם אני מוכחת כטועה-
אפשר לרדת.
אפשר לרדת המון.
שתפו אותי מה אתם חושבים. אם אתם חושבים שזה קטע טוב, אני אשמח למומלץ D: (אבל גם זה חלום XD)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
