בלי פאניקה

מכירים (או שמא מכירות) את זה שבא לכם לבכות?
בלי כל סיבה הגיונית, פשוט.....

לבכות.

אז במצבים כאלה אני שומעת ושרה שירי דיסני, כמו I'll make a man out of you, Friend like me, וזה פשוט עושה לי כיף,

אבל היום במקרה גם יצא You'll be in my heart, וזה לא עזר כל כך.

ואז הגעתי הביתה... ישר לחיבוק של אמא.

לא משנה כל הריבים, כל הצעקות... בסוף זה פשוט עוזר.

ואז הלכתי לחדר, וכמובן שלילי (כלבת הלברדור המעורבת המתוקה שלנו) עקבה אחרי, ורצתה ליטוף. אז ליטפתי אותה ועשיתי את כל טקס החזרה הביתה הרגיל, ואז היא הסתכלה עלי בעיניי הכלב האלו.

"לילי, אני רוצה לבכות" אמרתי לה. והעיניים שלה... העיניים החומות הגדולות האלה שחודרות לתוך הלב ויודעות... פשוט יודעות...

ואז התחלתי לבכות D:

ובמשך עשר דקות חיבקנו והתחבבקנו ושיטז ואז הלכתי לאכול ארוחת ערב ועכשיו, כשאני כבר משלימה את הפוסט הזה, זה קצת נרגע.(הא נכתב בשני חלקים O: )

אבל לא לגמריי.

חג שמח