אפשר לומר שאני מרוצה.

אני לא רוצה לפתוח פה והכל, זה הדבר האחרון שאני רוצה שיקרה, שזה ישתבש. אבל באמת שכיף לי.

הכרתי מישהו.

זה מתחיל ככה:

קודם כל- כבר כתבתי פה שאלי רצה שנצא בשישי ולא במוצש. זה מתחיל פה.

אלי: ממי, אכפת לך שנצא שישי במקום שבת?

אני: נראה מה יהיה איתי בשישי אבל בעקרון סבבה

אלי: אז תגידי לי בשישי בצהריים מה קורה איתך.

למחרת-

אני: היי. אני אומרת לך מראש שזה יהיה בעייתי כי כבר קבעתי עם חברה לצאת לרקוד לפני המון זמן..

אלי:לא נורא, אז בהזדמנות.

באותו יום שישי באמת יצאתי. נפגשנו כל החבורה של הגדולים בבית קפה, מוקדם לבקשת הזוג המלכותי. אני כמובן סגרתי עם סימונה מראש שאנחנו לא מוותרות על לצאת לרקוד אח"כ.

האמת היא, שהייתי ממש עייפה. כמעט אמרתי שאנחנו נצטרך לדחות את הבילוי. אבל לא רציתי לוותר. ידעתי שאז אני אקום מוקדם כזה בשבת בבוקר ואתבאס על עצמי שלא יצאתי, + רציתי קצת לדבר עם סימונה וידעתי שבסופו של דבר כשאני אגיע למקום אני אהנה וארקוד ואשכח מכל עייפות שחשבה להתיישב עליי. 

ויצאנו. ושוב כמעט שויתרנו, כי סימונה בהיסח הדעת המשיכה בכביש לעפולה, והיינו צריכות לעשות פרסה באיזו תחנת דלק בדרך וזה.. אבל אמרנו שיוצאים- אז יוצאים.

עכשיו, יצאנו למקום שהוא כזה, בין לבין. באים לשם אנשים מחיפה, מהקריות, וגם מבנימינה ועמק יזרעאל וכל מיני קיבוצניקים וכו'. מי שיודע בטח מבין לאיזה מקום אני מתכוונת.

אנחנו באות להכנס לפאב, (יש לציין שזה היה לילה ערפילי-משהו) ואני רואה מישהו, הצורה שלו מוכרת. גבוה כזה, ועם מלא בנות מסביבו. ואז ר' אומר לי "נו מה, השתחררת כבר?" ובאמת שבקושי זיהיתי אותו. שיילך להזדיין הילד כאפות המסריח הזה. כוסימשלו.

כבר נכנסתי כזה לדריכות, כזה שהדופק עולה קצת ושאלתי את סימונה איך נראיתי. היא אמרה שמעולה. האמתי שבאמת נראיתי טוב באותו ערב, לבשתי שמלת מיני שחורה מנצנצת והשיער היה מושלם. נכנסנו ולא עברו 10 דקות וכבר מתחיל איתי מישהו.

האמת שכמה מישהויים, אבל הוא הראשון שניגש והתחיל איתי.

שאל איך קוראים לי, שאלתי איך קוראים לו. ויש לנו אות חדשה! ע'! :)

מה אתה עושה בצבא? - אני בקורס חובלים.

ואללה

איזה שלב? -התשובה לא אומרת לי כלום.

מה שכן, בפעם הבאה שתבוא לעדכן מפות אני כבר אהיה אזרחית :)

"אה את מ***"? -כן

"היינו אצלכם יום חמישי"

וואט!?

מסתבר שהם באו להחזיר את כל המפות ביום של הספירת מלאי, ואני התעצבנתי אז נופר לקחה אותי מהר לשקם, ואיכשהו שם פספסתי את הבחור. אז זהו, שכנראה שלא פספסתי, אחרי הכל.

רקדנו, למבטי סימונה המובכת, ובסוף הערב החלפנו טלפונים.

ועכשיו אנחנו יוצאים. כאילו, כשהוא יוצא. 

זה ממש ממש בהתחלה, אבל ממש ממש כיף לי איתו, והוא חתיך, הוא בווול הטעם שלי, והוא מקסים וג'נטלמן וילד טוב ובאמת באמת שאני רוצה שזה יצליח.

והוא גם קטן ממני בשנה. כן.

יצאנו במוצ"ש (ואז יצא שמיכאל היה בפאב ובהה בנו כל הערב והרגשתי קצת רע בגלל זה), יום שני בכאמל (שגם שם היה קטע נחמד- יפורט בהמשך) ואתמול אחרי הבסיס נסעתי אליו (גר בחיפה) וביליתי אצלו את כל אחר הצהרים. היה כזה כיף......

והאמתי שאני לוקחת את העצה של חן, ובלי קשר חשבתי לעשות את זה- לקחת את זה לאט.

גם בקטע של החשיפה הנפשית של מי שאני לגמרי וכל התסביכים שלי והרצונות שלי, וגם בקטע המיני- לאט לאט. אני גם לא צריכה לצאת איתו מגדרי כדי לזכות בהערכה שלו, ואני אוהבת את זה.

וגם הוא תלמיד תיכון כזה, שאפשר עדיין לעצב אותו קצת. הוא ממש מצא חן בעיניי, ואני רוצה לשמור אותו.

אני יודעת שסקס איתו יהיה בע"ה רק בעוד כחודש, פחות מחודש, אחרי שאני אלך לרופאת נשים האזרחית שלי. וגם אז אולי נחכה עוד? נראה מה יזרום בקיצור.. אני רוצה אותו מאוד אבל אחרי  ג'-   מחכים! הוא גם יעריך את זה יותר.

בכל אופן, אני כל הזמן תוהה על הקטע הזה של הפרופורציונליות של הגובה ו.. הממ חחחחחחח

והנה קטע שעשה לי ממש טוב על הנשמה (ולא כי אני ביצ'ית, כי אני לא ביצ'ית, אבל מגיע לו):

כשהיינו בכאמל, קיבלתי סמס. 

אלי: את בכיוון לישון? כי חשבתי לעבור לראות אותך עוד מעט

אני: אני לא בבית האמתי,אני יוצאת עם מישהו, סורי..

אלי:עכשיו אמא שלך תהיה מרוצה.. תהני ממי :-)

כן בטח. כממההה חיכיתי להגיד לו את זה. כמה.. ולא כי אני אוהבת אותו עדיין או דיאגנוזה כזו או אחרת- אני ממש לא. כבר דיברתי על זה פה בעבר נדמה לי. אני דיי לא סובלת את הבנאדם וכל מה שהיה בינינו מאז שנפרדנו היה מתוך חרמנות טהורה ומתוך זה שהוא מזיין ליגה.

אז, אתמול כשחזרתי מע', לקחתי רכבת מחוף הכרמל, וכולי מאושרת כזאת מעופפת עם שיער מבולגן, ואני מחכה לרכבת. ואז ראיתי את אלי ברציף. הלכתי להגיד לו שלום, "מתוך נימוס". כן בטח. הבנאדם מריח סקס ממני לקילומטרים. ישבנו זה מול זה ברכבת, ואמרתי לו שלא מהבסיס אני חוזרת :)

והוא ניסה טיפונת לרמוז לאזור אבל לא שאל ישירות או משהו כזה, אגו גברי זה אגו גברי.

תענוג.

ועכשיו מספיק עם הרע ונסיים בטוב.

אני מאוד אופטימית ושמחה מהקשר המתחיל, ומאווד מאוווווד מקווה שזה יילך לאן שאני רוצה שזה יילך (זוגיות רצינית וארוכה ובוגרת וטובה ושיהיה לנו טוב, ושאני סוף-סוף אוכל להביא מישהו הבייתה)

אמן