1) מהיום אני מתחילה לדאוג לגוף שלי. 

זהו סיימנו עם הדיאטות, ההרעבות, היחס הרע שנתתי לגוף. גמרנו. מהגיוס אני רק מנסה לחסוך מעצמי, והגוף לא טיפש. לא הצלחתי להרזות את מה שהשמנתי בגיוס. 10 קילו שנשארו. אני שוקלת 55-56 וזה לא זז יותר. וזהו. וככל שאני מאמצת את הגוף ב5-6 אימונים קשים בשבוע, מגבילה את עצמי למקסימום 1000 קלוריות ביום ומנסה לחזור לאנורקסיה - אני רק נשברת יותר ואוגרת יותר ועושה יותר ויותר נזק לגוף שלי. וחבל. כי הוא מעוצב יפה, יש פשוט המון שומן שמכסה.

מהיום אני לא אמנע מהגוף שלי אוכל אם אני רעבה. לא אמנע ממנו יותר פחממות ולחם ופסטה ושומנים. ואם בא לי גלידה, עוגה, בירה, או פאקינג קצת שמן זית בסלט- אני לא אעצור את עצמי.

הסוף לתחליפים- גלונים של דיאט קולה/נסטי/פנטה/ מסטיקים/ סוכריות דיאט, דיאט דיאט דיאט דייייי חלאס.

רק אוכל אמיתי.

והשינוי המשמעותי הראשון יהיה- לרדת ל3-4 אימונים בשבוע. והשבוע אולי בכלל לא? הייתי אתמול... אולי חמישי ושישי... נראה.

2) כל הציוד כבר בתוך הקיטבג.

היום נסעתי לקרייה להתחיל טופס טיולים. הרגשתי ממש רע בגלל זה בבוקר. פשוט לא רציתי לסוע למקום המסריח הזה. לא רציתי לראות אף אחד מהאנשים, ובטח ובטח שלא את המפקד המזדיין שלי. כלומר- השמן מאוד שלי. להזדיין בשבילו זה נראה לי קצת בעייה, בהתחשב בגודל- של הגוף- צריך להיות ממש חזק כדי להרים את כל הבטן הזאת ולמצוא את ה- זה מביא אותי לעוד דבר עם גודל בעייתי אצלו. הרי רק חרא עם זין קטן יכול להיות כזה בן זונה.

ב-ק-י-צ-ו-ר, כל הדברים כבר בתוך הקיטבג. זה היה כל כך מיותר לסוע היום, סעומו. מחר גם ככה אני צריכה להיות שם שוב. בשביל השתייה וכל זה. איזה בולשיט בחיי. כל הצבא הזה. פשוט זיון שכל אחד גדול.

3) אני אשכרה במחשבות על לחתוך. 

וזה ממש לא בסדר מצידי.כי נראה לי שהוא אוהב אותי. אבל לא יודעת. הוא ממש י-ל-ד. ואתמול גם הוציאו אותו/ הוא הוציא את עצמו מהקורס. וזה גורם לי לחשוב- אולי הבנאדם קוויטר? אבל הוא לא קוויטר, כי גם בפעם הראשונה שהוא התחיל את הקורס, ואחרי השלב הבסיסי הוציאו אותו לשהיות- הוא ניסה להתנדב שוב. אבל הוא שוב לא הצליח לעבור לשלב המתקדם. ז"א - אולי הוא . הוא מה? לא מתאים לחובלים? אז מה, זה פוסל אותו? - אני מדברת שטויות.

אבל באמת שהקטע שאני הכי חוששת ממנו (חוץ מלאבד את הפאסון של חבר קצין- פחח), זה שהוא יהיה הרבה בבית. הוא עבר שליש מהשירות שלו. מה יכולים לשים אותו עכשיו? אם הוא יהיה חפ"ש ויעשה יומיות אני אמות. הלוואי שיהיה מפקד. שייצא לקמ"ב ויפקד על קורס. זה יעשה ממנו בנאדם, יבגר אותו קצת, ייתן לו קצת יותר בטחון ואחריות. הלוואי שהוא ייצא לקמ"ב. אמן.

אבל אם זה יישאר ככה, ו, רחמנא ליצלן, אני אצטרך לראות אותו כמה פעמים בשבוע- אני לא אעמוד בזה. אני אחתוך. באמת.

או שאני אמשוך את זה עד שאני אעבור למרכז. אבל רציני... אני מתחילה לסגת קצת אחורה.

אני מקווה שאני לא עושה טעות. בהתחלה אני תמיד מבליגה קצת על קטעים שלא כל כך מוצאים חן בעיניי. מחכה קצת במקום לחתוך. עם אלי זה השתלם בהחלט, השאלה מה יהיה עם ע'...