בנים. זה ממש מטריף אותי.

בגלל זה אני רוצה את עמית אפילו יותר.

אוףףףףףףףףףףףף

היום לקחו אותי ואת שן-שן לעזור במבנה אחר, שנמצא ממש קרוב לאיפה שמר. חמוד עובד. 

הוא עושה צהרים כל השבוע, כלומר מגיע לעבודה ב3 ככה, עד 12.

בכל אופן, ב3 ורבע ככה הייתי צריכה ללכת להשתין, והשירותים באזור הם במבנה שלו.

אז הלכתי. וגם כשהלכנו לשם מוקדם יותר, אני ושן-שן, נכנסנו פנימה להגיד לאנשים שעבדו שם בזמן ההוא, שלום.

והפעם, במודע, עשיתי עוד טיולון קטן אחרי השירותים- לחדר לישה. ובדרך אמרתי שלום לכל מי שראיתי, עם חיוך מאוזן לאוזן וברכת "יום טוב".

ואז הגעתי סופסוף לחדר האמור- ונופפתי לחבר'ה שם- אפילו קראתי באיזה שם או שניים- וקלטתי שהוא הסתובב, ואפילו חצי מבט לא הפניתי לכיוונו, ובטח ובטח שלא הסתכלתי לו בעיניים.

הסתובבתי והלכתי.

התעלמות מופגנת, בכוונה. שיידע שאני יודעת שהוא יודע שאני רוצה אותו, ולא עושה עם זה כלום. כי זה מעצבן אותי.

הלוואי שיהיה משהו בינינו.. אוףף

מעצבן. עכשיו אני רוצה אותו רק בשביל להשיג אותו. אני עדיין יכולה לאושש את הרגש בלב, אבל זה מעצבן. אני חייבת להשיג אותו. מעצבן ממש.

ועכשיו אני פאקינג מפלרטטת עם הידיד של לובה! וואט?! או מיי גאד.

שתבינו, הוא כל כך דומה לרועי... כל כך.. רק שהוא לא חובל ולא בלונדיני. ולא פוץ כאפות כמו רועי.

סתם התרגשות של להכיר אנשים חדשים.

אני רוצה את עמית אבל, שיהיה ברור. אני נשארת בגזרת הערסים.

יאללה חברים אני אלך לישון אני קמה עוד 7 שעות. לילה טוב