1) מהיום אני מתחילה לדאוג לגוף שלי. 

זהו סיימנו עם הדיאטות, ההרעבות, היחס הרע שנתתי לגוף. גמרנו. מהגיוס אני רק מנסה לחסוך מעצמי, והגוף לא טיפש. לא הצלחתי להרזות את מה שהשמנתי בגיוס. 10 קילו שנשארו. אני שוקלת 55-56 וזה לא זז יותר. וזהו. וככל שאני מאמצת את הגוף ב5-6 אימונים קשים בשבוע, מגבילה את עצמי למקסימום 1000 קלוריות ביום ומנסה לחזור לאנורקסיה - אני רק נשברת יותר ואוגרת יותר ועושה יותר ויותר נזק לגוף שלי. וחבל. כי הוא מעוצב יפה, יש פשוט המון שומן שמכסה.

מהיום אני לא אמנע מהגוף שלי אוכל אם אני רעבה. לא אמנע ממנו יותר פחממות ולחם ופסטה ושומנים. ואם בא לי גלידה, עוגה, בירה, או פאקינג קצת שמן זית בסלט- אני לא אעצור את עצמי.

הסוף לתחליפים- גלונים של דיאט קולה/נסטי/פנטה/ מסטיקים/ סוכריות דיאט, דיאט דיאט דיאט דייייי חלאס.

רק אוכל אמיתי.

והשינוי המשמעותי הראשון יהיה- לרדת ל3-4 אימונים בשבוע. והשבוע אולי בכלל לא? הייתי אתמול... אולי חמישי ושישי... נראה.

2) כל הציוד כבר בתוך הקיטבג.

היום נסעתי לקרייה להתחיל טופס טיולים. הרגשתי ממש רע בגלל זה בבוקר. פשוט לא רציתי לסוע למקום המסריח הזה. לא רציתי לראות אף אחד מהאנשים, ובטח ובטח שלא את המפקד המזדיין שלי. כלומר- השמן מאוד שלי. להזדיין בשבילו זה נראה לי קצת בעייה, בהתחשב בגודל- של הגוף- צריך להיות ממש חזק כדי להרים את כל הבטן הזאת ולמצוא את ה- זה מביא אותי לעוד דבר עם גודל בעייתי אצלו. הרי רק חרא עם זין קטן יכול להיות כזה בן זונה.

ב-ק-י-צ-ו-ר, כל הדברים כבר בתוך הקיטבג. זה היה כל כך מיותר לסוע היום, סעומו. מחר גם ככה אני צריכה להיות שם שוב. בשביל השתייה וכל זה. איזה בולשיט בחיי. כל הצבא הזה. פשוט זיון שכל אחד גדול.

3) אני אשכרה במחשבות על לחתוך. 

וזה ממש לא בסדר מצידי.כי נראה לי שהוא אוהב אותי. אבל לא יודעת. הוא ממש י-ל-ד. ואתמול גם הוציאו אותו/ הוא הוציא את עצמו מהקורס. וזה גורם לי לחשוב- אולי הבנאדם קוויטר? אבל הוא לא קוויטר, כי גם בפעם הראשונה שהוא התחיל את הקורס, ואחרי השלב הבסיסי הוציאו אותו לשהיות- הוא ניסה להתנדב שוב. אבל הוא שוב לא הצליח לעבור לשלב המתקדם. ז"א - אולי הוא . הוא מה? לא מתאים לחובלים? אז מה, זה פוסל אותו? - אני מדברת שטויות.

אבל באמת שהקטע שאני הכי חוששת ממנו (חוץ מלאבד את הפאסון של חבר קצין- פחח), זה שהוא יהיה הרבה בבית. הוא עבר שליש מהשירות שלו. מה יכולים לשים אותו עכשיו? אם הוא יהיה חפ"ש ויעשה יומיות אני אמות. הלוואי שיהיה מפקד. שייצא לקמ"ב ויפקד על קורס. זה יעשה ממנו בנאדם, יבגר אותו קצת, ייתן לו קצת יותר בטחון ואחריות. הלוואי שהוא ייצא לקמ"ב. אמן.

אבל אם זה יישאר ככה, ו, רחמנא ליצלן, אני אצטרך לראות אותו כמה פעמים בשבוע- אני לא אעמוד בזה. אני אחתוך. באמת.

או שאני אמשוך את זה עד שאני אעבור למרכז. אבל רציני... אני מתחילה לסגת קצת אחורה.

אני מקווה שאני לא עושה טעות. בהתחלה אני תמיד מבליגה קצת על קטעים שלא כל כך מוצאים חן בעיניי. מחכה קצת במקום לחתוך. עם אלי זה השתלם בהחלט, השאלה מה יהיה עם ע'...

ישנתי אצלו בסופ"ש. שעה! שעה ורבע האמתי עד שהגעתי אליו (עם הGPS- מסתבר שמחשבים לא מבינים מה זה 'סגור לחרדים בלבד' אממ סליחה 'סגור בשבתות וחגים'). כוסעומו.

לא נורא, אני מאמינה שזה סימן טוב. גם לאלי לקח שנה להגיע, בפעם הראשונה שניסיתי להגיע אליו, והוא גם בפאקינג עיר שלי!, ואז היינו יחד 7 חודשים.

וגם לע' עצמו לקח הרבה זמן יחסית להגיע אליי בפעם הראשונה. חחחחח.

אז בקטנהה..

ואז הגעתי אליו, ופגשתי את כולם, הפעם גם את אבא שלו, והם מקסימים! איזה כיף! אכלנו ערב ביחד והיה ממש נחמד.

אחר כך היינו קצת בחדר, יצאנו, היו כמה הרפתקאות בדרך, חזרנו הבייתה, ונשארתי לישון

היה מדהים..

לא הלכנו all the way, though

We tried, but I was too scared (pregnancy not first-time enxiety lol) so we stopped. However even the smallest step brought us intimacy and that was a bless. The whole evening and morning afterwards was amazing, flowing easily, fun. I can't wait to have full sex with him. It would probably be great. I might actually fall inlove with him, can you believe??

The whole experience felt so familiar, not in the meaning of 'already known', but in the meaning it felt natural and known like it was my own house, my own place. Even hugging ע felt a bit like hugging my brother, in a good way, not deviantly.

I came home on Saturday morning, glowing with some sort of halo preserved only for experiences that go as a want them to. When it feels like success. 

Lucky me, lucky me he barely goes out. Lucky me I don't have to fake anything. Honestly, if I could meet him every day I would cut out. I wouldn't be able to cope with that.

That said, I can't wait to see him again. I have this little hope in my heart that he stays the next weekend, and maybe come to my house the weekend after, or two weeks after, since I want him to meet my brother, and if possible- his girlfriend.

I'm kinda anxious about him meeting my friends. I'm a little ashamed of them, and I know he wouldn't get along with them. They are so much older than him, like. 

So I don't know... I might arrange a date with Shmulik, if he's available. I could reach him lately, and I really don't know what's going on with him, and frankly, I think he might me hurt by me. Like, I'm changing my Facebook status, and my BFF doesn't even know I met anyone?!?!

But seriously, I couldn't reach him.

That said, there's another issue I'm not sure about. How do I tell ע about my eating disorder? Do I tell him? Do I leave it? I'm clueless. 

לצערי אני צריכה לסוע מחר ומחרתיים לבסיס- לא לזה שאני אוהבת, אלא לקריה, למחוז הגועל נפש. הו וול. מחר ומחרתיים. לפחות זה בשביל הטופס טיולים....

Like, seriously, if I hadn't met O, I would totally be excited about that call from Vadim. But I'm not. I got think about it today. I really had a little crash on him back at the time. And besides, calling me and asking me out for a beer and "catching up" does sound a little bit like a booty-call. And since when do I turned down to sex? And this one is a quality booty-call. 

However I don't care, it doesn't interest me, I seem to be quite indifferent. And I am horny, as usual. 

Weird.

I wish Shmulik came home this weekend. I miss him, and could use a good talk. I wanna tell him about O. I want to have that sex conversation with me, like always. Instead I tried to do that with Vadim (from the office), but it's not even close! He's so shy! Bummer.

I love talking with Shmuel, I love this person. And I'm sure he'd be happy for me. 

I had a dream. I should convert to Hebrew for this one.

אז ככה, 

יש לי חלומות מגוונים וטובים ומציאותיים ומרגשים. במיוחד כשישנתי אצל אמא שלי במיטה בזמן שהיא הייתה בחו"ל, חלמתי חלומות שהיו באמת לא מהעולם הזה.

מאז אני סוגרת את הדלת בלילה, זה מסנן את רעשי הבית וככה השינה שלי הרבה יותר עמוקה והחלומות הרבה יותר טובים.

האו-אבר,

עוד לא קרה לי להתחיל לחלום כל בנאדם כל כך מהר. אבל זה קרה.

חלמתי שע' בא אליי עם המאזדה 6 החדשה שלהם, ואנחנו הולכים לאיזה אירוע משפחתי עם המשפחה שלו. זה הרגיש יותר אירוע כזה של משפחה מורחבת או מושב כזה.. לא יודעת. בכל אופן זה היה אני והמשפחה שלו או מה שזה לא יהיה, והיו גם כמה אנשים צבא וכאלה. וזה היה מפגש לרגל חג יהודי כלשהו- בהמשך גיליתי מה.

והוא החנה את המזדה איפה שאנחנו מחנים את האסטרה, ליד החלון של אחד השכנים אצלנו שמנסה להתחיל איתי (נראה ממש ממש טוב +++ אבל גדול מדיי). ואז אנחנו מתנשקים כזה והכל... ולא נעים לי כי אני פוחדת שיראו ושהשכן יראה. משום מה, נשארתי בלי חולצה, ובלי חזייה. והשכן עבר כזה עם הכלב וניסיתי להסוות את עצמי (השתמשתי בחלק הכי ארוך בגוף שלי- השיער) אבל הוא ניחש שזאת אני... ואז כבר הגיע האוטו עם שאר בני המשפחה הקרובה שלו, אז התלבשנו מהר כזה ומיהרנו אחריהם לסעודה.

ואז הגענו ונכנסנו כדי לתפוס את השולחן שלנו, וכולם כזה אמרו לאבא שלו שחיכו רק לו והם כבר מתים מרעב. ואז אבא שלו עלה לברך- ואז הבנתי שזה לא חג בכלל- זה היה שבת.

"סברי מרנן" -"חיים"

"ביום השישי ויכולו השמים וכל צבאם..." ועשינו קידוש והכל עם המשפחה שלו. ואני זוכרת את אחותו בבירור. וגם את אחיו ואת אמא שלו ואת אבא שלו, למרות שאותו לא פגשתי באופן אישי.

איזה מוזר. מעניין מה אומר לחלום על קידוש של שבת. ניסיתי להסתכל בספרים של אמא אבל לא כתוב על זה יותר מדיי.

גם כן בררות כל הקבליסטים האלה. עושים ספר שלם על פירושי חלום לפי הקבלה, אבל פירוש לחלום על שבת (!!!) אין להם. פיפי עליהם.

אני ממש ממש רוצה שזה יילך איתו... נראה לי שהוא דיי מאוהב בי  אני רוצה גם להתאהב בו.. אני רק פוחדת לפעמים כזה שלא יהיה לנו על מה לדבר, למרות שבנתיים ממש כיף לנו ביחד.

היה מזה כיף היום במשרד! עם ודים. היו צחוקים והייתה אוירה טובה כזאת... וע' כזה חמווווווודדדדדדדדד

הלכתי לטקס קבלת סיכה והחלפת צ'ונגיות לצוערים. חשבתי אני אראה אותו שם. אבל הוא  מקבל את הפס הנוסף רק שבוע הבא כי יש לו איזה מבחן להשלים או שקר כלשהו. איזה קקי.  קיצר לא הבנתי איפה הוא עד שודים מתקשר אליי ואומר לי שהוא בא ושאני אחזור למשרד. אז חזרתי. לא הספקתי אפילו לראות את ניסים חח.

אז דיברנו קצת וקצת פחדתי שהוא נישק אותי כי הדבר האחרון שאני רוצה זה שהוא יעוף מהקורס בגללי.

אז הוא נכנס כזה למחסן ודיברנו קצת.. ואז הוא כבר היה צריך לחזור למתחם שלהם, ורצוי לפני שייגמר הטקס.

אבל הוא כ-זהההה חמווווווודדדד.. אח"כ ודים אמר לי כזה שכשהוא נכנס הוא כזה התרגש ושאל איפה אני ואמר איזה באסה שאני לא שם ואז הוא שאל אם אני מדברת עליו לפעמים. איזה מאמיייייייי יא אללה.

הוא סוגר את השבת. איזה באסה. יש להם איזה טיול של סיום שלב או משהו.

ואני שבוע הבא מתחפששת, וביטלו לי את השבת שהייתי צריכה לסגור שבוע הבא!! ווייפיי!!

שיהיה לנו סופ"ש נעים

לא, אין דברים כאלה.

אני לא אעמוד בזה, בחיי.

שברתי כבר שיא ב36 שעות האחרונות.

עומר, ניצן, אולג אחד, עוד איזה בחור מהאוטובוס,אלי ועכשיו, תקשיבו טוב טוב-

ודים?!?!?!?! הכוונה לודים פ' הקצין הסופר דופר חתיך סקסי ואלוהי שהיה לי והשתחרר בטרם עת (לטעמי).

הוא רוצה שניפגש שבוע הבא. הוא לומד עכשיו בטכניון והוא זוכר שהבטחתי לו לפני איזה שנה כשהוא רק טס לאפריקה, שכשהוא יהיה בטכניון אנחנו נארגן פגישה. כוסאמק!!!

למה עכשיו??@!@#@ למה כשכבר מצאתי מישהו?!!@#!?@ למההההה

שלא תבינו לא נכון, אני חושבת שמבחינת אופי הוא על הפנים. מצחיק, אבל בתור חיילת צעירה (הכוונה לפני אלי) חשבתי שאני וודים לא נלך ביחד בגלל שהוא גדי, נולד ב22.12. ואז יצאתי חצי שנה עם אלי (23.12). מצחיק מאוד מאוד מאוד.

והכי מצחיק? שעכשיו, אאוט אוף זה בלו, אני רואה "ודים ***" על הצג ואנחנו מדברים ואני עוד זורמת (!!!) לבירה שבוע הבא!

אבל אני יודעת מעכשיו שאני הולכת להגיד לו על ההתחלה שאני יוצאת עם מישהו. וזה מישהו שאני רוצה לשמור. כוסאומו העולם. מה נסגר, מההה?@?@?!@!

תבינו שאני כאילו דימיינתי מה הייתי עושה לו במעונות של הטכניון.. וואי וואי. vy vy vy

היה לי אחלה בילוי עם עצמי איף יו נואו וואט אי מין.

אין, הוא פשוט סקסי שאין דברים כאלה. זה לא פייר. אבל ללא ספק אני אחזיק את עצמי. רק לפני כמה שעות כתבתי שאני מתכוונת לקחת את זה לאט עם עומר, אז אני לא אלך ואבגוד ואעשה דברים לא לאט עם מישהו אחר!!!!

פףףףףף

אני פשוט בשוק. אני לא אצא מזה. אני בשוק. דיי.

ספי אמר שזה יקרה. שימשיך. זה כיף להיות מחוזרת. ממש כיף. אבל אני רוצה את ע'. רוצה אותו ממש ממש ממש. ואף קצין לשעבר שלי, חתיך סקסי ויאמי ככל שיהיה, לא יסית אותי מזה. מה גם שאני יודעת מראש איך יכולה להיראות מערכת יחסים איתו, והיא מסמורטטת ודומה להחריד למה שהיה לי עם אלי. ואין מצב שאני חוזרת למקום הזה.

אני לא ארדוף יותר אחרי אף אחד. אבל אני פשוט בהלם.

אפשר לומר שאני מרוצה.

אני לא רוצה לפתוח פה והכל, זה הדבר האחרון שאני רוצה שיקרה, שזה ישתבש. אבל באמת שכיף לי.

הכרתי מישהו.

זה מתחיל ככה:

קודם כל- כבר כתבתי פה שאלי רצה שנצא בשישי ולא במוצש. זה מתחיל פה.

אלי: ממי, אכפת לך שנצא שישי במקום שבת?

אני: נראה מה יהיה איתי בשישי אבל בעקרון סבבה

אלי: אז תגידי לי בשישי בצהריים מה קורה איתך.

למחרת-

אני: היי. אני אומרת לך מראש שזה יהיה בעייתי כי כבר קבעתי עם חברה לצאת לרקוד לפני המון זמן..

אלי:לא נורא, אז בהזדמנות.

באותו יום שישי באמת יצאתי. נפגשנו כל החבורה של הגדולים בבית קפה, מוקדם לבקשת הזוג המלכותי. אני כמובן סגרתי עם סימונה מראש שאנחנו לא מוותרות על לצאת לרקוד אח"כ.

האמת היא, שהייתי ממש עייפה. כמעט אמרתי שאנחנו נצטרך לדחות את הבילוי. אבל לא רציתי לוותר. ידעתי שאז אני אקום מוקדם כזה בשבת בבוקר ואתבאס על עצמי שלא יצאתי, + רציתי קצת לדבר עם סימונה וידעתי שבסופו של דבר כשאני אגיע למקום אני אהנה וארקוד ואשכח מכל עייפות שחשבה להתיישב עליי. 

ויצאנו. ושוב כמעט שויתרנו, כי סימונה בהיסח הדעת המשיכה בכביש לעפולה, והיינו צריכות לעשות פרסה באיזו תחנת דלק בדרך וזה.. אבל אמרנו שיוצאים- אז יוצאים.

עכשיו, יצאנו למקום שהוא כזה, בין לבין. באים לשם אנשים מחיפה, מהקריות, וגם מבנימינה ועמק יזרעאל וכל מיני קיבוצניקים וכו'. מי שיודע בטח מבין לאיזה מקום אני מתכוונת.

אנחנו באות להכנס לפאב, (יש לציין שזה היה לילה ערפילי-משהו) ואני רואה מישהו, הצורה שלו מוכרת. גבוה כזה, ועם מלא בנות מסביבו. ואז ר' אומר לי "נו מה, השתחררת כבר?" ובאמת שבקושי זיהיתי אותו. שיילך להזדיין הילד כאפות המסריח הזה. כוסימשלו.

כבר נכנסתי כזה לדריכות, כזה שהדופק עולה קצת ושאלתי את סימונה איך נראיתי. היא אמרה שמעולה. האמתי שבאמת נראיתי טוב באותו ערב, לבשתי שמלת מיני שחורה מנצנצת והשיער היה מושלם. נכנסנו ולא עברו 10 דקות וכבר מתחיל איתי מישהו.

האמת שכמה מישהויים, אבל הוא הראשון שניגש והתחיל איתי.

שאל איך קוראים לי, שאלתי איך קוראים לו. ויש לנו אות חדשה! ע'! :)

מה אתה עושה בצבא? - אני בקורס חובלים.

ואללה

איזה שלב? -התשובה לא אומרת לי כלום.

מה שכן, בפעם הבאה שתבוא לעדכן מפות אני כבר אהיה אזרחית :)

"אה את מ***"? -כן

"היינו אצלכם יום חמישי"

וואט!?

מסתבר שהם באו להחזיר את כל המפות ביום של הספירת מלאי, ואני התעצבנתי אז נופר לקחה אותי מהר לשקם, ואיכשהו שם פספסתי את הבחור. אז זהו, שכנראה שלא פספסתי, אחרי הכל.

רקדנו, למבטי סימונה המובכת, ובסוף הערב החלפנו טלפונים.

ועכשיו אנחנו יוצאים. כאילו, כשהוא יוצא. 

זה ממש ממש בהתחלה, אבל ממש ממש כיף לי איתו, והוא חתיך, הוא בווול הטעם שלי, והוא מקסים וג'נטלמן וילד טוב ובאמת באמת שאני רוצה שזה יצליח.

והוא גם קטן ממני בשנה. כן.

יצאנו במוצ"ש (ואז יצא שמיכאל היה בפאב ובהה בנו כל הערב והרגשתי קצת רע בגלל זה), יום שני בכאמל (שגם שם היה קטע נחמד- יפורט בהמשך) ואתמול אחרי הבסיס נסעתי אליו (גר בחיפה) וביליתי אצלו את כל אחר הצהרים. היה כזה כיף......

והאמתי שאני לוקחת את העצה של חן, ובלי קשר חשבתי לעשות את זה- לקחת את זה לאט.

גם בקטע של החשיפה הנפשית של מי שאני לגמרי וכל התסביכים שלי והרצונות שלי, וגם בקטע המיני- לאט לאט. אני גם לא צריכה לצאת איתו מגדרי כדי לזכות בהערכה שלו, ואני אוהבת את זה.

וגם הוא תלמיד תיכון כזה, שאפשר עדיין לעצב אותו קצת. הוא ממש מצא חן בעיניי, ואני רוצה לשמור אותו.

אני יודעת שסקס איתו יהיה בע"ה רק בעוד כחודש, פחות מחודש, אחרי שאני אלך לרופאת נשים האזרחית שלי. וגם אז אולי נחכה עוד? נראה מה יזרום בקיצור.. אני רוצה אותו מאוד אבל אחרי  ג'-   מחכים! הוא גם יעריך את זה יותר.

בכל אופן, אני כל הזמן תוהה על הקטע הזה של הפרופורציונליות של הגובה ו.. הממ חחחחחחח

והנה קטע שעשה לי ממש טוב על הנשמה (ולא כי אני ביצ'ית, כי אני לא ביצ'ית, אבל מגיע לו):

כשהיינו בכאמל, קיבלתי סמס. 

אלי: את בכיוון לישון? כי חשבתי לעבור לראות אותך עוד מעט

אני: אני לא בבית האמתי,אני יוצאת עם מישהו, סורי..

אלי:עכשיו אמא שלך תהיה מרוצה.. תהני ממי :-)

כן בטח. כממההה חיכיתי להגיד לו את זה. כמה.. ולא כי אני אוהבת אותו עדיין או דיאגנוזה כזו או אחרת- אני ממש לא. כבר דיברתי על זה פה בעבר נדמה לי. אני דיי לא סובלת את הבנאדם וכל מה שהיה בינינו מאז שנפרדנו היה מתוך חרמנות טהורה ומתוך זה שהוא מזיין ליגה.

אז, אתמול כשחזרתי מע', לקחתי רכבת מחוף הכרמל, וכולי מאושרת כזאת מעופפת עם שיער מבולגן, ואני מחכה לרכבת. ואז ראיתי את אלי ברציף. הלכתי להגיד לו שלום, "מתוך נימוס". כן בטח. הבנאדם מריח סקס ממני לקילומטרים. ישבנו זה מול זה ברכבת, ואמרתי לו שלא מהבסיס אני חוזרת :)

והוא ניסה טיפונת לרמוז לאזור אבל לא שאל ישירות או משהו כזה, אגו גברי זה אגו גברי.

תענוג.

ועכשיו מספיק עם הרע ונסיים בטוב.

אני מאוד אופטימית ושמחה מהקשר המתחיל, ומאווד מאוווווד מקווה שזה יילך לאן שאני רוצה שזה יילך (זוגיות רצינית וארוכה ובוגרת וטובה ושיהיה לנו טוב, ושאני סוף-סוף אוכל להביא מישהו הבייתה)

אמן