רציתי לכתוב לך
אמר לה.
מה רצית לכתוב?
חייכה
רציתי לתאר לך כמה את יפה בעייני,
כמה זוג עינייך התכולות מהפנטות אותי ,
עושות בי שמות.
אתה...
אתה פשוט משהו...
אמרה,
והשפילה את עיניה, מסמיקה.
שתקה לכמה רגעים.
הוא המשיך והביט עמוק אל תוך עיניה.
"מה עוד היית כותב לי"?
הפנתה אליו את מבטה.
הייתי מתאר לך, מה אני מרגיש כשניחוח
הבושם המשכר שלך עולה בנחיריי,
כשאני בנוכחותך.
גיא...
לחשה,
קולה נסדק...
אתה..כ"כ....
"זה מרגש אותך, גלית?
כן...מאד
ענתה.
וזה נעים?
כן...ברור שזה נעים...
אם כך, אני שמח.
חייך.
אבל את יודעת,
שלא הייתי עוצר שם
אמר
מה עוד היית כותב לי?
אמרה,
בולעת את רוקה.
היית כותב לך, איך שאני אוהב להגניב מבט
אל רגלייך החשופות, הענוגות,
שעה ששמלתך נעה ברוח וחושפת טפח יפיפה
מהם...
הייתי מתאר לך...מה הייתי רוצה לעשות
להן....
גיא...לחשה.
ליבה החל פועם במהירות
הוא ריגש אותה מאד.
"תמשיך" לחשה.
הייתי מתאר לך איך בדמיוני אני מעביר
אצבעות עדינות על שוקייך, על ירכייך, עובר איתן הלוך ושוב שוב ושוב בעדינות,
מענג אותך במגעי. נותן לך להתמכר לתחושה
היא עצמה את עיניה,
ריסיה עפעפו בדוק של התרגשות.
נדמה שנכנסה בדמיונה לעולם שהחל טווה
סביבה.
כן...לחשה.
ואז הייתי נושק קלות על שפתייך,
בעדינות בעדינות.
עם המון רגש.
כמו נגיעה קלה ומלטפת.
הייתי כורך את שתי ידיי סביב המתניים
שלך, ומצמיד אותך אליי.
כן...התרגשה כ"כ למשמע דבריו.
הוא ידע לומר את דבריו עם המון רגש, בטון
הנכון, בקצב הנכון,
ולהשתמש בדיוק במילים שיפרטו על נימי
ליבה, בצורה המדוייקת ביותר,
שיפלסו נתיב אל ליבה ברוך, ועם זאת
בעומק הרב ביותר שניתן.
תמשיך...בבקשה.
אמרה, תוך כדי שעיניה עצומות.
אך לא שמעה מכיוונו שום סוג של משוב,
רק שתיקה שנשארה תלויה בחלל, וממתינה
למענה.
היא לא הבחינה שזוג שפתיה העדינות
והחושניות היו פסוקות כמעא,
ממתינות בחלל , למגע שפתיו, כפי
שדמיינה.
ואז...
חשה איך שפתיו כובשות אותה בנשיקה עמוקה
וסוערת,
כשזוג ידיו הבוטחות אוחזות בה, עוטפות
את גופה, את כולה. בעוז.
סערה מלאה את ליבה,
היא הופעה לחלוטין.
רגשות הלהט של תשוקה היו מהולות בתחושת
ההפתעה שבמהלך הנועז הזה, שביצע, מבלי שכלל היתה מוכנה לכך.
היא הסתערה עליו בחזרה, מחזירה לו להט
של נשיקות חמות, בלתי מרוסנות.
על פיו, על צווארו, על פניו.
מנשקת, יונקת, להוטה.
פולטת אנחות של ערגה, ותשוקה וכמיהה,
ופורקן...
אוחח. גיא...גיא..
אני כ"כ..כ"כ...לא מצאה את
המילים.
הם בילו את השעות הקרובות , צמוד צמוד.
באוירה מאד אינטימית, קרובה, מלאת רגש,
חיבה, תשוקה, וחום.
היא הודתה לו בליבה כ"כ על האומץ
שלו,
האומץ שאיפשר לה לשחרר את התחושות
הסוערות שחשה כלפיו זמן כה רב, בלא שיהיה בה העוז לעשות איתם משהו. להביא אותם
לידי מימוש.
והוא מצידו עטף אותה באהבה וחום אין קץ,
איפשר לה להוציא מתוכה את כל רגשות האהבה שהיו קבורות בתוכה עד להתפקע זמן כה רב.
הם חוו שחרור, שמחה, התגשמות של חלום.
ואת אותו ערב, היא כבר לא תשכח לעולם.
סוף
בבלוג זה
בכל הבלוגים
