אבא: "סתם, אני רואה שאת מכינה לי אוכל אז אני מבסוט"
אני: "לא כדאי שתנצל את הזמן הזה לכתוב צוואה או משהו? השעון מתקתק אתה יודע"
אבא: "כבר הכנתי. אני נותן 20% לך ו20% לכל אחת מהאחיות שלך, ו40% לאמא"
אני: "שמע... נכון שאמא ניראת טוב אבל... 40%?!"
אז היום, בדומה לשאר תלמידי הכיתות הגבוהות בישראל, היה לי וואחד מבחן.
וחוץ מקקי אחד גדול אין לי מה להגיד עליו.
אה, בעצם יש לי מה להגיד: המורים המקסימים כ"כ עסוקים בלבדוק שלא הכנסנו שליפים (מי יכול להכין שליף מספיק ארוך שיעזור לו בפאקינג בגרות?!) וקצת מידי בזה שיהיו מספיק מבחנים לכל הנבחנים. נחשו מי התחילה 10 דק' אחרי כולם כי היא הייתה צריכה ללכת למזכירות ולשכנע אותה שאני באמת לא קיבלתי טופס ולא שאני מבריחה אותו לתלמידים שיעשו במועד אחר.
תיקון: 17 דקות אחרי כולם. קשה לא לתפוס מתקפת עצבים אחרי שטות כזו, ולוקח זמן להירגע.
בנוסף, יש לי להגיש עבודה להיום עד השעה חצות (ממש סינדרלה גירסאת המשוב) או שאני מקבלת אפס,
מבחן ביום ראשון שאין לי מושג על מה הוא, חתול מסריח שמתפנק לי על המיטה שניה אחרי שהחלפתי מצעים והרבה הרבה כאב ראש. משום מה אני מאושרת :)
מכירים את זה שאתם מתים לישון והשעה עשרה לשמונה בערב?
אני חייבת לציין שאני מרגישה שהחיים שלי הולכים למקום טוב יותר.
אני אמנם מוצפת במבחנים שאליהם אני לא מסוגלת ללמוד יותר משעה ורבע (וגם זה בקושי רב)
ופיתחתי אובססיה קלה בקשר להתגייסות ליחידה קרבית (משימה בלתי אפשרית. גם בת וגם כושר גופני לא משו) שמשום מה מלווה בהאזנה לשיר אחד בלבד (!)
ואמנם החדר נראה כמו אחרי התפוצצות אטומית,
אבל אני מרגישה טוב.
אני אוהבת את הבצפר שלי (כשלא כוללים את צוות המורים, השיעורים, והמזגן הצולע)
אוהבת את החברים שלי
ואני אוהבת לראות פוסטים פאתטיים במומלצים של ישראבלוג שמנסים להסיט אנשים לטבעונות (!) כן, מסתבר שלכותבת המתוסכלת לא מספיק שאנשים מערערים את הבריאות שלהם בשביל עיקרון החיות, היא רוצה שיגנו גם על תפוחי אדמה.
כעיקרון אין לי דבר לגמריי חשוב לספר עליו
רק רציתי לספר שאני חייה, וכך גם האופטימיות. היא לפעמים בהפוגות, אבל היא תמיד שם.
ויש לי בקשה קטנטנה אחת:
לכל הקוראים, שאולי נמצאים שם, לא מגיבים ולא פוצים פה (או מקלדת);
האם אפשר לבקש תגובה רק פעם אחת?
רק איזה "אחלה בלוג" או "אהלן, קורא פה", אפילו בלי להזדהות, סתם בשביל שאני אדע שיש אנשים? אתם יודעים, שיש בכלל מישהו שאני כותבת אליו?
יש את המנויים, כמובן, אבל יש חלק מהם שבחיים לא דיברתי איתם! היכן אתם חברים?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Georgia947