אנשים חומים הם אנשים רגילים. חומים.
אין בהם שום דבר מיוחד. הם כאלה, עם יתרונות וחסרונות, משפחה ותעסוקה. והם חומים.
יש להם עבר הווה ועתיד, מזון רכוש והשכלה, והם חומים.
הם לא יפים בצורה מיוחדת, לא מכוערים בצורה מיוחדת, רגילים כאלה, חומים.
אין להם מאפיין שמבדיל אותם משאר האנשים, שמייחד אותם. הם לא נוכחים, הם פשוט שם, חומים כאלה.
הדבר הרע באנשים חומים הוא שהעולם לא מתייחס אליהם.
הוא לא מפיל עליהם סיפורי אהבה מסרטים אמריקאים, חיים הוליוודים מאושרים. יש להם פה ושם יום הולדת, איזה מסיבת הפתעה לסיום י"ב,
אבל שום דבר גדול לא קורה להם. הם חומים.
הם לא יופיעו בעיתון בסיפור שערוריתי על כך שהם מצאו את אחותם האובדת לאחר שלושים שנה. להם אין מזל מטורף שכזה, הם חומים.
הדבר הטוב באנשים חומים הוא שהעולם לא מתייחס אליהם.
הוא לא מפיל עליהם טרגדיות יווניות, טלנובלות ספרדיות, שום דבר. הם עוברים תלאות בדרך, כמובן. כל אדם עובר. אבל הם... חומים.
הם לא יופיעו בעיתון בסיפור שערוריתי על כך שהם מצאו את אחותם האובדת לאחר שלושים שנה. הם לא מהסוג שמאבד את אחותו בלידה. הם חומים.
אני, לצערי ולמזלי, תלוי ביום, אדם חום.
לא ציפיתם לזה הא?