חברססססססס התגעגעתי אליכם, ותודה לאל שהיום יש לי קצת חומר טוב.... ;)
אז ככה: עוד מעט מגיע איזה טקס בעבודה של אבאל'ה שהוא מאוד מתרגש לקראתו.
כדי להרגיע אותו, אמרתי לו: "אתה יודע משהו אבא? לא משנה אם תקבל קידום, או יעלו לך את המשכורת, או יפטרו אותך כי אתה קצת שמנמן, אתה תמיד יכול לחזור הביתה ופשוט להיות האיש שמסתיר את הטלוויזיה."
אני חושבת שהוא מאוד העריך את זה בדרכו השקטה.
אז שאר הזמן של תחילת השנה (חוץ מהלחץ הכללי, השיעורים והחרא) עובר לי בצורה דיי רגועה.. אני מסתלבטת, ורבה עם אחותי בעיקר.
אני: היי ילדה! אמרו לך פעם שאת מכוערת?
אחותי: לא, אבל אמרו לי פעם שאחותי מכוערת.
אני: מכירה את המסכנים שעושים לעצמם לייק בפייסבוק?
אחותי: אנחנו לא חברות בפייסבוק נכון.....?
אני: אם מישהו שואל, אנחנו לא מכירות.
ככה, גבירותיי ורבותיי, הפייסבוק מפרק משפחות.
אחותי: אומייגאד! העלו פרקים חדשים של האנה מונטנה!
אני: אומייגאד! כבר עברתי את גיל 12!
זה היה שקר, אני אוהבת האנה מונטנה. היא פשוט הרגיזה אותי באותו יום.
אתמול אמרתי לאחותי: מאחד עד עשר, כמה אהבת את המחליק שלך? והיא ענתה לי: פחות או יותר כמה שאהבת את הפלאפון שלך.
וואו.
במידה ואתם חושבים שהמשפחה שלי מצחיקה, מטורפת, שנונה- הם לא. הם סתם שמנים. במידה ולא חשבתם את זה, טוב, לחשוב זה פריווילגיה.
שיהיה לכם שבוע טוב, שנה מתוקה והרבה חוש הומור.
"יום בלי צחוק הוא יום מבוזבז" (צ'ארלי צ'אפלין)