לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Today Is The First Day of The Rest of Your Life


לחשוב זה פריווילגיה .

Avatarכינוי:  Georgia947

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2017    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   




הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

החמור וההיא


אני מקווה שתישן טוב הלילה.


אני בטוחה שתישן טוב. כל לילה אתה ישן טוב.


אתה ישן עם מצפון נקי ושקט, אתה ישן בטוח בעצמך, גאה.




אתה ישן ויודע שאתה בחור טוב.


אתה יודע שאתה עוזר למי שצריך, ושאכפת לך מאנשים.




למשל אתמול, כששלחתי לך בערב - מה איתך?


וענית לי שהכל סבבה, ואתה בהרצליה. למה בהרצליה?


איזה בחור הבריז לנעמה, והיא כבר התארגנה והכל, ועכשיו היא עצובה.


אז הלכת להיות איתה. לא נעים לך שהיא כבר התארגנה, התכוננה, וככה הבריזו לה.


תגידי לי, איך הבחור הזה יכול להתנהג ככה?




אז אמרתי לך שתהנה, ושאני מקווה שהיא בסדר.




ובפעם המי יודע כמה, עליתי בחזרה לחדר.


הורדתי את המעיל והג'ינס ואת החולצה והחזייה שאפילו עוד לא הספיקו להתחמם מחום גופי, ונכנסתי לטרנינג.


נעמדתי מול המראה, אספתי את השיער, והתחלתי להוריד לאט לאט את אותו האיפור שסיימתי למרוח רק חמש דקות לפני.




בהיתי בשיחה שלנו בנייד וידעתי שגם הפעם אני לא אכתוב את זה.


שאנסה כרגיל לא להשפיל את עצמי


אני לא אזכיר לך שקבענו


לא אגיד שביליתי שעות בלהוריד שיערות, לבחור בגדים ולהתאפר


ולא אספר לך שחיכיתי בסלון שתכתוב שאתה בחוץ


ולא אגיד ששאלתי מה איתך מתוך כוונה לשאול למה אתה לא מגיע.





גם הלילה, כשתחזור מנעמה ותישן שנת מלכים, אני אבכה את עצמי לדעת,


אזכר בילדה שהבטחתי לה שיום אחד אני אמצא לה נסיך רכוב על סוס,


אסתכל שוב על החמור שבא במקום


ועל זאת שלא מסוגלת לקחת את הרגליים וללכת, עם או בלי נעלי זכוכית,


ואשמח בשביל נעמה שיש לה מי שיבוא אליה אחרי שבחור מבריז לה


ואשאל את עצמי איפה המישהו שיבוא בשבילי.



 




נכתב על ידי Georgia947 , 3/12/2015 22:13   בקטגוריות לב שבור, אהבה ויחסים, פסימי, סיפרותי  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Georgia947 ב-9/10/2016 10:36
 



ארבע


הקטע הבא לא נכתב על ידי אלא על ידי קוראת בשם נגה, שביקשה רק לספר שהיא חיילת. הקטע הקסים אותי, רציתי לפתוח בלהסביר על מה הוא נכתב מתוך המכתב שלה, אבל אני אתן למילים לעשות את שלהן.

תודה נגה.

***

 

בכל יום חמישי זה קורה.

אני חוזרת ומתקבלת בברכה בחומן של ארבע ידי קרח.

הידיים עוטפות אותי, משרות עליי את תחושתן, מגען בלתי ניתן להתעלמות.

אני מתיישבת ליד שולחן מזערי ומספרת את תחושותיי, לתשומת ליבן הרבה של ארבע אוזניים ערלות.

האוזניים מאזינות, סופגות, מתעניינות, חוות את תחושותיי.

לאחר מכן אני מסתובבת בחלל, ומשאירה פתקים המציגים את חיי לארבע עיניים עיוורות.

התיאורים מפורטים לפרטי פרטים, חזותיים ובולטים, לשם התעניינותן של העיניים.

ואז אני הולכת ביום ראשון, וחווה עוד אינספור חוויות וקשיים שאזכה לחזור ולשתף בבית, בו מחכות לי; ארבע ידי קרח, ארבע אוזניים ערלות וארבע עיניים עיוורות.

נכתב על ידי Georgia947 , 11/8/2015 18:50   בקטגוריות אבא, אמא, וכל הסתם שביננו, ארץ ישראל, משפחה, אהבה ויחסים, סיפרותי, פסימי, שחרור קיטור  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קרלי ב-11/8/2015 19:49
 




דפים:  
13,717
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , משפחתי וחיות אחרות , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לGeorgia947 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Georgia947 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)