לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Today Is The First Day of The Rest of Your Life


לחשוב זה פריווילגיה .

Avatarכינוי:  Georgia947

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2017    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   




הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

שברו לי את הלב ביום האהבה


לא מאמינה שזה קרה.

אחרי שנים של חוסר משמעות של יום האהבה, של יום דכדוך ורווקות, יום של חגיגת הציניות, של סרטים וגלידה - 

בפעם הראשונה ליום האהבה הייתה יכולה להיות משמעות אדירה מבחינתי. 

אני מניחה שאם ביקשתי לעשות את "השיחה" הזאת אולי באיזשהו מקום צפיתי את זה שזה לא יגמר טוב,

אבל הסיטואציה כאבה יותר מהכל.

השאלה שלי, התשובה הפוליטית שלך, שנשמעת עדינה ומתחשבת אבל מכילה בתוכה אפס כוונות מלוות בסטירה לפנים, הניסיון העלוב שלך לנחם וההתעוררות שלי - אתה לא תשבור לי את הלב וגם תשאר לחבק אותי ולהגיד לי שהכל בסדר. יאללה, קום ולך.

ביקשת שלא יהיה בינינו ניתוק עכשיו. שלפחות פעם בחודש נדבר. 

אני לא רוצה ולא צריכה תזכורת לקיום שלך. אני מעדיפה לשכוח אותו ולהמשיך קדימה.

בהתחלה היססת אם ללכת. ידעתי בדיוק שמתרוצצת לך בראש הדילמה אם חוקי ללכת ככה כשאני בוכה, ואם אתה לא רוכש לך פה אויבת שלנצח תנקום על אותו הרגע בו עזבת.

תאמין לי, טוב שהלכת. אתה תמיד מנסה להיות עמוד התווך של כולם ואתה לא מבין הרבה פעמים שזה פשוט לא נחוץ.

כמו שאתה רואה, אני לא בדיוק "שבורה".

אני מניחה שאם הייתי שבורה, אז הייתי עכשיו במיטה, לא מדברת, בוכה, בוהה בקיר.

במקום זה אני כותבת כאן קצת עלייך, ועוד מעט אני אלך לאכול משהו, ואצא עם חברות.

אז כנראה שהלב שלי לא בדיוק שבור, יותר נכווה קצת, וזה כנראה ישאיר צלקת אבל בסוף אני אהיה בסדר.

רק תעשה טובה ואל תתקשר. ואל תשלח הודעות. או שאולי תשלח הודעות, כדי שאני אוכל להתעלם מהן, ולפחות לדעת שאתה כן אוכל את עצמך קצת על מה שהיה.

בפעם השניה בחיים שלי פתחתי את הלב בפני מישהו. הראשונה הייתה בכיתה ד' ונגמרה בצורה נוראית.

ועכשיו, אמרתי בדיוק מה אני מרגישה, מה אני רוצה, ובתגובה קיבלתי שתיקה דוקרת ואז את התשובה שלך, מגמגמת ומפחדת כמו תמיד.

 

בקיצור, אני חושבת שהבנתי את הפואנטה.

איזה יום מסריח זה יום האהבה...

 



נכתב על ידי Georgia947 , 14/2/2015 11:00   בקטגוריות פסימי, שחרור קיטור, אהבה ויחסים, לב שבור, נוער  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שומר החומות ב-28/7/2015 12:44
 



הפראייר


הפראייר הוא טיפוס מיוחד.

הוא נדיר. יש מעטים בעולם שיודעים איך להיות פראייר בצורה מדוייקת באמת, לפרטיי פרטים.
לפראייר יש תמיד הכל בתיק. כל מה שהסביבה צריכה- יש לו. הוא לא מכין בשביל הסביבה, הוא מכין בשביל עצמו. אבל הם צריכים, והוא נותן.

הוא נותן את העט הנוסף שהוא הביא לו למקרה חירום, את חבילת הטישיו שהוא תמיד נזקק לה, 
שניים-שלושה מסטיקים נדירים בטעם תות שהוא קנה, וכולם רוצים רק שניים-שלושה כדי לראות מה הטעם שלהם.
הפראייר נותן את תשומת הלב שלו למי שצריך, מבזבז שעות בטלפון או בבית של חבר ששוב אומלל בגלל משהו אידיוטי.
הפראייר מסוגל לגלגל איתו את אותן שיחות מאוסות על הכונפה התורנית שתפסה לו את הלב - אבל בכלל לא יודעת שהוא קיים.
הפראייר ייתן את מלוא חוכמתו ויכולותיו הרגשיות למצוא בדיוק את המילים הנכונות שיעודדו את אותו אומלל, ויחפור עד מעמקי עמוד השדרה שלו וימצא עצה טובה לתת לאותו חבר כדי להוציא אותו מהתסבוכת.
הפראייר ישקר שוב ושוב שלא נמאס לו לקבל שיחות בוכות ומאוסות באמצע הלילה, שהוא שמח שמתקשרים אליו ב3 לפנות בוקר בגלל אותה סיבה כבר שנה וחצי.

הפראייר יכין ברכת יום-הולדת מושקעת לאנשים שכתבו לו 'מזל טוב' בפייסבוק. הפראייר ייתן את המכונית שלו- כדי שיהיה להם במה לנסוע, את הכתף שלו- כדי שיהיה להם איפה לבכות, את הלב שלו- כדי שיהיה להם שמיכה לתקופות הרעות וריצפה לתקופות הטובות.

הפראייר האמיתי יודע שהוא פראייר.
אם תשאלו אותו למה, הוא יגיד: אני נותן להם, עוזר להם, תומך בהם - וכשאני אצטרך, אני אהיה האדם המאושר בעולם, כי הם, כולם, יחזירו לי ויהיו שם בשבילי.

הפראייר עומד לגלות מה באמת קורה כשהוא זקוק להם.
כי אם כל הנתינה הזו באמת הייתה משתלמת - הוא לא היה 'הפראייר'.
נכתב על ידי Georgia947 , 15/5/2014 22:22   בקטגוריות נוער, לב שבור, סיפרותי, פסימי  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Georgia947 ב-1/6/2014 14:16
 




דפים:  
13,717
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , משפחתי וחיות אחרות , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לGeorgia947 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Georgia947 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)