Today Is The First Day of The Rest of Your Life

יש לי את הסבא הכי תותח בעולם. באמת.

מאז שהוא יצא לפנסיה, משעמם לו בבית, אז הוא רואה ערוץ 7 - ערוץ הבידור הישראלי.

אי לכך ובהתאם לזאת, הוא מעודכן בכל מה שקורה עם הסלבס (הלא כל כך סלבים) של ארצנו.

אבל מידי פעם עוד אפשר לראות את ה"סבא המיושן" מבצבץ מתוך הגיא פינס שהוא נהיה:

"אתם יודעים למה אני ממש מחכה? לראות את אנה ארונוב בהישרדות וִיפְּ." - זה מה שיוצא כשנותנים לפרסי בן 70 לקרוא אנגלית.

אבל רוב הזמן, האיש אפילו יותר עקשן ממני;

"אני לא מאמין בויטמינים. מישהו ראה פעם ויטמין? איך נראים ויטמינים? יש להם אוזניים? עד שאני לא רואה ויטמין עם אוזניים, אני לא קונה את זה!"

"היום תאכלי ביצה עין או ביצה אוזן?" - אני מודה, הבדיחה הזאת תקועה הרחק, הרחק, בשנות החמישים.

כשהייתי קטנה, סבא שלי תמיד היה לוקח אותי בחגים, תופס לי את הצוור ואומר "את ילדה חנוקה בחנוכה!". עכשיו אתם מבינים איפה טעינו.

שכחתי קצת שבתאילנד, היה דבר אחד ממש משגע שרציתי להראות לכם:

כשרק הגענו לבנגקוק ונכנסו למונית, נתקלנו בשלט ההזוי ביותר, המצחיק ביותר והמלחיץ ביותר שגבר ישראלי עלול להיתקל בו במונית:

אני שוקלת ברצינות לשווק את הדבר הגאוני הזה בישראל!

אוהבת אתכם, המון המון המון.

שבוע טוב !!!

שלום לכולם!!!!!!!!!

אוי, התגעגעתי כל-כך. ואיפה הייתי אתם שואלים?

בדיוק ! בארץ האוכל החריף והאנשים המלוכסנים. שהיו מדהימים אגב. אני מאוהבת!

אבא: עוד מעט יעשו לנו את התחקיר של המזוודות, תעשי טובה ואל תתחכמי, את עוד תובילי אותנו למאסר.

האיש במכס: שלום, לאן אתם נוסעים?

אני: לתאילנד. אבא, זה האיש שאסור להגיד לו שאתה טרוריסט?

עוד במטוס התחלתי להציק. מה לעשות, אני מפחדת מהמראות.

אחותי: לאישה הזאת יש מזוודה ורודה כמו שאני רוצה!

אני: יש לה גם פנים יפות. זה כבר שני דברים שלה יש ולך אין.

כשהגענו כבר לתאילנד, אחריי התארגנות קצרה במלון, הלכנו לאכול במסעדה מקומית.

אני: איז דיס צ'יקן?

המוכרת: יס, יס, איטס צ'יקן. יו נואו, מוווווווווו! (איזו אנגלית נהדרת. נעדרת. מזל שפרות מדברות אותו דבר בכל העולם.)

אחריי ארוחה חריפה למדיי (לא משנה כמה פעמים תגיד למוכרת "נואו ספייסי!!!" והיא תחזור אחרייך, היא עדיין תביא לך מנה שתגרום להתאבדות של כל חובב סחוג ישראלי שבטוח שהוא ישים את תאילנד בכיס הקטן) יצאנו לשוק הלילה (קצת כמו הטיילת של אילת, רק עם אוכל בדוכנים ומוכרים עלוקות!!!)

אבא: נראה לי שהבחורה היפה בשמלה האדומה שם נדלקה עליי. התאילנדיות חושבות שאני חתיך!

אני: אבא?

אבא: אה?

אני: זה ליידי בוי.

במהלך הטיול עשינו המון דברים. ביקרנו בכלוב של נמרים...

אני: אמא, נכון שהחתול בבית לפעמים עושה מבט של "חתול משוגע" כזה ומתחיל לשחק ולנשוך לי את הידיים?

אמא: כן, למה?

אני: כי הנמר מימיני עושה לי כרגע את אותו מבט, אבל אני לא בטוחה שאיתו זה ימשיך באותה גירסא...

ראינו קופים...

אני: אבא, אני חושבת שכדאי שתזוז, הקוף עומד להרביץ לך.

אבא: מה פתאום? הוא רואה שאני מגניב. אני נראה כמו -בום- שיטטטטטט @$@#%#!!!!!! 

ביקרנו בשבט "ארוכות הצוור":

אני: אולי תכבדי את הארוכת צוור בחטיף שלך?

(אחריי 3 דקות)

אחותי: בואנה, הארוכת צוור הזאת סיימה לי את החטיף! היא בטח אוגרת אוכל בצוור הענקי שלה!!!

רכבנו על פילים, החזקנו נחשים, ומה לא. 

יהיה עוד בהמשך, אבל בינתיים?

מקווה שנהנתם! אשמח לתגובות...