לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Today Is The First Day of The Rest of Your Life


לחשוב זה פריווילגיה .

Avatarכינוי:  Georgia947

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2017    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   




הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: , ,. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

ארבע


הקטע הבא לא נכתב על ידי אלא על ידי קוראת בשם נגה, שביקשה רק לספר שהיא חיילת. הקטע הקסים אותי, רציתי לפתוח בלהסביר על מה הוא נכתב מתוך המכתב שלה, אבל אני אתן למילים לעשות את שלהן.

תודה נגה.

***

 

בכל יום חמישי זה קורה.

אני חוזרת ומתקבלת בברכה בחומן של ארבע ידי קרח.

הידיים עוטפות אותי, משרות עליי את תחושתן, מגען בלתי ניתן להתעלמות.

אני מתיישבת ליד שולחן מזערי ומספרת את תחושותיי, לתשומת ליבן הרבה של ארבע אוזניים ערלות.

האוזניים מאזינות, סופגות, מתעניינות, חוות את תחושותיי.

לאחר מכן אני מסתובבת בחלל, ומשאירה פתקים המציגים את חיי לארבע עיניים עיוורות.

התיאורים מפורטים לפרטי פרטים, חזותיים ובולטים, לשם התעניינותן של העיניים.

ואז אני הולכת ביום ראשון, וחווה עוד אינספור חוויות וקשיים שאזכה לחזור ולשתף בבית, בו מחכות לי; ארבע ידי קרח, ארבע אוזניים ערלות וארבע עיניים עיוורות.

נכתב על ידי Georgia947 , 11/8/2015 18:50   בקטגוריות אבא, אמא, וכל הסתם שביננו, ארץ ישראל, משפחה, אהבה ויחסים, סיפרותי, פסימי, שחרור קיטור  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קרלי ב-11/8/2015 19:49
 



150 שקל לשלושת רבעי שעה?! מה זה פה, זנות?!


שלום לכם קוראים יקרים!


היום אני כותבת לכם כועסת במיוחד, ומיד תשמעו למה:


כמו שאתם יודעים, בימים אלה נגמרת לה סוף כל סוף עונת הבגרויות של תלמידי התיכון בישראל.


נשארו עוד כמה בגרויות של מגמות, כמה מועדי ב', וזהו.


 


ואכן לפניי, תלמידה בכיתה י"א, נותרו בסך הכל 2 בגרויות - האחת מגמה והאחת מועד קיץ (מועד ב') במתמטיקה, 4 יחידות למתעניינים.


אז בגלל שבתקופה האחרונה לא ממש נגעתי בחומר של מתמטיקה (התעסקתי כל פעם רק בחומר של הבגרות הקרובה ביותר) ניסיתי לקבוע שלשום שיעורים פרטיים אצל מורה מוכרת באזור (לא כי היא כזו מדהימה, אלא כי האזור מאוד קטן והיא בין המורות היחידות פה).


לאחר שהיא ענתה לי בנימה קצת ממורמרת (שאפשר להבין, אף אחד לא ממש רוצה לעבוד בחופש הגדול) היא אמרה לי במילים אלו: "אם את מוכנה לשלם 150 ש"ח לשיעור, אני אלמד אותך."


 


זה אמנם לא מחיר בשמיים, ויש מורים שגובים הרבה יותר, אבל זה עדיין נראה לי גבוה מידי.


מבירורים עם חברים ותיקים שלומדים איתה, היא לוקחת 100 שקלים לשיעור. סביר ונחמד.


אז מה קרה?


קרה שהיא יודעת שזו תקופת הבגרויות, וכולם לחוצים ונואשים, אז היא מעלה מחיר.


ברור שלא הרבה אנשים יכולים להרשות לעצמם שיעורים איתה.


ובכל זמן אחר הייתי מוותרת לשלם סכום כזה רק על החוצפה, אבל התקופה הזו באמת לחוצה, ואני, כמו רבים, דיי נואשת.


 




 


אני פשוט לא מבינה למה יש מורים שלוקחים 150 שח ל45 דקות, בעוד שיש מורים שמתנדבים בבתי ספר ומלמדים שכבות שלמות בחינם?


ברור לגמריי שיש מורים גרועים יותר, וזה לא בדיוק "עילה לתביעה", ובכל זאת - זו לא גישה מעט חזירית? 


 


אז ויתרתי, ובעוד כמה ימים יש לי שיעור שיעלה לי (או יותר נכון להורים שלי) 150 שח ואלוהים יודע כמה עוד אצטרך. ותאמר לכבוד ההורים תודה ענקית, שהם באמת מוכנים לעשות הרבה בשביל להוביל אותי קדימה ולספק לי את כל האמצעים להצליח.


 


תודה להורים, ובוז למורים הגנבים.


 

נכתב על ידי Georgia947 , 1/7/2012 19:02   בקטגוריות אבא, אמא, וכל הסתם שביננו, ארץ ישראל, משפחה, נוער, תלונות, ביקורת, פסימי, שחרור קיטור, עבודה  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של someone like you... ב-26/8/2012 13:35
 




דפים:  
13,717
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , משפחתי וחיות אחרות , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לGeorgia947 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Georgia947 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)