שמכל הימים האלה הערב את הכי חסרה לי. 

בא לי לשאול אותך מה שלומך? איך את? 

אני לא משהו, ערב שכזה, מחר יהיה טוב יותר. נראה לי אני צריכה קצת לקחת נשימה עמוקה ולהפסיק לחשוב יותר מידי. אני פשוט עייפה...

אני חולה, עם חום דיי גבוהה אבל שרה ומנגנת למרות שזה ממש לא מה שבא לי לעשות. 

_________

תגידי, איך את היית מגיבה אם הייתי שואלת אותך "איך מפסיקים להרגיש?" 

היית אומרת לי שזה בלתי אפשרי? אולי שזה לא רצוי? אולי שזה מתוך פחד? היית שואלת ללא ספק למה, אבל בטח היית מגיעה למסקנה שזה לברוח ולברוח זאת פחדנות ואף אחת מאיתנו לא הייתה פחדנית אף פעם. אבל מה אם אני אגיד לך שזה לא מתוך פחד, אלה מתוך הגיון בריא לחלוטין שלפעמים להרגיש זה מיותר. ולנתק רגשות יכל להיות מדהים. מישהו אמר לי את זה פעם וחשבתי שזה שטויות אבל עכשיו אני מבינה שהוא צדק. 

הלוואי שיכלתי להפסיק להרגיש. 

לנסות? לנסות.