בולשיט

אז כן, נמנעתי מלכתוב על זה ואני חושבת שעכשיו זה הזמן הכי מתאים. 

נפרדנו. זו לא הייתה פרדה קשה ולמרות הכל אני בטוחה שעכשיו יש לו הקלה שסיימתי את זה. 

אני יודעת שהייתי משמעותית בשבילו כמו שהוא אמר שהייתי אבל אני מרגישה סתם אחת שהוא היה איתה, בסופו של דבר אף פעם לא תיכננו שזה ילך למקום רציני וכשזה הגיע לזה הוא פשוט לא רצה אותי. 

כנראה בגלל שאני דפוקה, או פסיכית כמו שההוא אומר. כנראה שאי אפשר לראות בי משהו מעבר, כמו שהוא אמר, אני כולי סקס אפיל ואולי יפה כמו שהם אומרים אבל כנראה שכאן זה נגמר. אני לא משדרת שום דבר אחר. 

ושוב אני לא מתרגשת או בוכה מדברים כאלה כמובן ואני אפילו לא מפתיעה את עצמי יותר, הרי למה שהוא כן יבכה שנפרדנו ואני לא ?

אז המשכתי הלאה. די מהר אפשר לומר. לא עבד. לא עזר לי להוריד את מסת הגעגועים והרצון לגעת בך שוב והשאיר הרגשה רעה שקצת מראה לי שוב כמה אני זולה בימים האלה. 

אבל ככל שעובר הזמן שום דבר לא עוזר, גם לראות אותך כנראה שלא עשה לי פלאים, אני מתגעגעת.