ארטיק אבטיח

הייתי אומרת שנחמד להכיר אתכם, אבל מלבד שזה יהיה שקר גס,  זו לא ממש המטרה של שק החבטות הזה. לא נראה לי שאני אכיר מישהו מכם אי פעם. אם לפתוח את הקטע בהצהרה כנה, אוכל לומר שזו הפעם הרביעית שאני פותחת בלוג. מסתבר שקשה הרבה יותר ממה שנראה להמציא לעצמך דמות ולדבוק בה. אז החלטתי לנסות את הדרך השניה.

זו אני: ילדה בת 15, התחילה השנה ללמוד בכיתה י', חמש יחידות אנגלית ושלוש מתמטיקה.

כמה דברים שכדאי שתדעו לגבי:

- אחי הגדול ניצל אותי מינית במשך ארבע שנים כשהייתי קטנה יותר, ומסיבה שעדיין לא מובנת לי אני מתייחסת לאירוע הזה כאירוע מפתח בחיי.

- אני ביסקסואלית מזה שנה, אבל רק כיוון שאני עודני מתלבטת בנוגע לנטייה המינית שלי. נאמר לי שמוטב להתנסות ביחסים הטרוסקסואלים לפני שמחליטים להיות מתוייגים בתור הומוסקסואלים.

- אני טיפוס אומלל, ולאו דווקא כי יש לי סיבה. כזו אני. 

כמה דברים שאין ממש צורך שתדעו לגבי, אבל אני אומר אותם בכל זאת:

- חורף על פני קיץ, - שחור על פני לבן, - צבעוני על פני שחור, - קור על פני חום, - חיבוקים על פני נשיקות, - חוף על פני ים, - חברים על פני כל דבר אחר, - לילי על פני הכל.

ועוד דבר אחרון שמוטב שאסביר עכשיו:

לילי (שם בדוי, כמובן) היא הילדה שאני אוהבת. אם תשאלו אותי למה אני לא ממש אדע לענות לכם ואם תשאלו אותי באיזה אופן סביר להניח שאשאר חסרת מילים. כשאני אומרת 'היא' או 'שלה' או 'אותה' סתם כך, אני כנראה מדברת עליה. הכרתי אותה באינטרנט לפני שנה וחצי, בערך, ונפגשנו לפני שנה ומספר חודשים. בפעם הראשונה שהתראינו אחרי היכרות רצינית של שלושה שבועות נכנסו לחנות בגדי ים ומדדנו חזיות יחד, והנשיקה הראשונה שלנו קרתה לפני שנה, אבל  לא נראה שזה היה אירוע חשוב כל כך מבחינתה. אני? אני חיה עם זה. ?Can't you see

וזהו, בינתיים.