בגיל 14, התאהבתי לראשונה.
זה היה מישהו שאז מעולם לא הכרתי והוא מבוגר ממני בשנתיים שלוש.
אני לא יודעת מה קרה לי, ראיתי הרבה אנשים שניראו לי יפים, אבל אף פעם לא נאחזתי טרוף כזה בגלל אף אחד מהם.
וככה התחרפתי מזה במשך שנתיים. עד גיל 16 וחצי...
היו רגיעים שהיה נידמה לי שהוא מסתכל עלי, שהוא שם עלי. ותכלס, לא רק הוא אלא עוד אנשים , אבל אחרי שירד לי מהם, יצא לי להכיר אותם גם, ופשוט התברר שזה היה פרי דימיוני... ואני בטוחה שגם הפעם זה ככה.
למרות שהיו מיקרים, שבהן גם חברות שלי טענו שזה ניראה כאילן הוא שם עלי....
עם הזמן, גיליתי שאני לא היחידה שבקטע שלו, שאני פשוט רק אחת מחבורה גדולה.
ויש גם כאלה, שעדיין חולות לו על התחת, ואני חשה כלפייהן זילזול ורחמים. כי סה"כ הן עלובות למדי... הוא כבר סיים בצפר והן עדיין בקטע שלו. אבל מה שהכי מעצבן שאני גם אחת מהן. כלומר, לא ברמות שלהן, אבל עדיין יש לי צורך בו.
בגיל 15 וחצי היה לי את החבר הראשון שלי. זה היה אחד הבחורים ההם שבהיתי בבצפר ותמיד רציתי למצוא חן בעיניו.
אחרי שנהיינו חברים, בערך אחרי שבועיים נמאס לי ממנו, כי סה"כ המטרה שלי הושגה. הצלחתי להקסים אותו לעורר בו עיניין בי.
אבל הייתי נחמדה מדי מכדי לזרוק אותו, וזה נגמר בזה שעשיתי יותר גרוע לעצמי. נמשכתי למישהו אחד והייתי חברה של אחר.
בסוף ניפרדנו, והרגשתי רע. הרגשתי סבבה עם זה שהוא לא יהיה זה שיתמזמז איתי, אבל היה לי קשה להשלים עם זה שלא יהיה לי עם לדבר. אבל, האמת, זה היה רק לטובה. זה הפך אותי ממישהי סגורה, לא חברותית וממורמרת - למישהי יותר בטוחה, חברותית ויותר מרוצה מהחיים. רק חבל שהוא היה כ"כ מגעיל, במיוחד אחרי שניפרדנות. הוא הוציא עלי את הכעסים של חיו. אני שונאת אותו.
אחרי כמה חודשים הכרתי עוד אחד מ"רשימת הטרף שצריך לצוד", ובערך במשך חודשיים הייתי דלוקה עליו. ואני דיי בטוחה שהוא עליי. פעם הוא אמר לי שאם לא הצבא, הוא היה מציע לי לצאת. אבל בסוף לא יצא מזה כלום. נשארנו רק ידידים.
אגב, הוא חבר טוב של הזה שרציתי.....
ואלוהים ישמור, עם כמה אנשים התחברתי והתידדתי רק כדי שכבר יהיה בציפורניים שלי. לא שיצא מזה משהו רע, אחד האנשים האלה אחד החברים הטובים שלי היום.
בערך, באותה התקופה, הכרתי את החבר הנוכחי שלי, שגם הוא מ"רשימת הקורבנות" שלי וידידו לשעבר של זה שרציתי.
והוא תפס את מקומו של זה שהיה לפניו.
דרך החבר הנוכחי הכרתי עוד חבר של זה שרציתי, וגם אותו הצלחתי להקסים. הייתה איזה פעם שהוא רמז לי כמעט בגלוי שהוא בקטע שלי.
אני אוהבת את החבר הנוכחי שלי. בהתחלה לא ממש חשבתי ככה. אבל יום אחד חלמתי חלום שבו הוא ניפרד ממני.
הרגשתי רע בחלום והתעוררתי מפוחדת שהיום אחד הוא עלול להעילם. ואז קלטתי שאני באמת אוהבת אותו.
ואחרי הרבה זמן של המתנה. זה קרה. הייתי בריב קשה עם החבר של, והוא ניפרד ממני (ועוד באותו היום בערב חזר אלי). ויצאתי עם כל החבורה הזאת.
והכרתי בקטנה את מי שרציתי. הוא היה דיי רחוק מלהיות נחמד אלי והוא ממש לא מה שחשבתי לעצמי. ואני לא יודעת אם לחשוב שאי פעם היה לו קטע אלי או לא.
אבל מה שכן קרה, זה שכמעט ניפרדתי מהחבר שלי בגלל זה.
אבל אז זמן עבר. ועוד פעם הוא דיי נשכח ממני.
ועכשיו לאחרונה.... שלחו לי וידאו שבו הוא מופיע.
ואני , אחוזת טרוף, צופה בו. כבר לא ישנה בלילות.
משתגעת.
ובכל פעם שאני מזכירים לי אותו, אני נזכרת שיש עוד מטרה שלא לא השגתי ואני צריכה להשיג.
שיש עוד יצור אחד שאני צריכה להקסים.
פעם הייתי מאוהבת בו. וקשות.
עכשיו, אני לא אוהבת אותו, אבל אני חייבת להשיג אותו, להקסים אותו ולגרום לו להרגיש תשוקה כלפי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
