חברוני

קשה לתאר את הקור בחברון למי שלא חש אותו מעולם.

אויר קפוא זורם ברוח המהירה בין ההרים והגבעות ומתנקז מטה אל כיכר גרוס שבעמק חברון.

הכפור חודר אל העצמות וכמו מניף דגל המכריז על כיבוש טריטוריה חדשה.

בעלי החנויות מתקבצים אגודות אגודות בפתחי החנויות שלאורך הרחוב, מבעירים קרשים בתוך חביות נמוכות עשויות מתכת מפוחמת ומתישבים סביבן תוך שהם שותים תה מהביל או מעסים את גפיהם בחומה של האש.

חיילים לבושים בחרמוניות, כובעי גרב וכפפות מסתופפים בעמדותיהם ככל יכולתם, רועדים מקור.

אלו ששפר מזלם כדי השגת שקיות חימום, מנערים ומניחים אותן על בגדיהם התחתונים בתקווה לשעות מספר של קור נסבל.

תושבי העיר, יהודים וערבים, ממעטים להסתובב ברחובות ומסתגרים בביתם במשך רובו של יום.

גם אנו הילדים מצאנו תעסוקה בתוך הבתים, אך דבר אחד הוציא אותנו לרחוב גם בלילות הקרים ביותר,  'סיירת קפה'.

היינו נפגשים בשעות הערב, מסתובבים ברחובות ובשכונות תוך שאנו עוברים בין החיילים בעמדות השונות כשבידינו שני ג'ריקנים מלאים בתה וקפה, כוסות, פיצוחים ועוגות שהכנו מבעוד מועד. מציעים ללוחמים שתייה חמה ומשהו לאכול ומעבירים להם מעט את השעמום שבשמירה.

אם היה לנו כח ורצון, לרוב בעמדה האחרונה בסבב, היינו נשארים לשבת עם החיילים שעות ומדברים איתם אל תוך הלילה.

שוחחנו על השירות הצבאי ועל נשק, על פוליטיקה ואידיאולוגיה, על דת ואלהים, ועל עוד דברים שדרכם להיאמר בשעות הקטנות של הלילה ועם בוא השחר נשכחים.

היו זמנים שמפקד החטיבה היה אוסר על החיילים לקחת  מאיתנו אוכל שמא הם יתידדו איתנו יותר מידי.

בתקופות אלו היו חיילים שאמרו לנו 'אסור לי לקחת' ומיד לוחשים 'אבל תשים את זה בתוך הכיס/הקסדה/העמדה בלי שרואים'..

היה זה יום שישי של חג החנוכה כאשר יצאנו לעוד סיבוב של 'סיירת קפה' עמוסים בסופגניות ותה חם.

השמש נטתה לערוב והקור של חנוכה כמעט והקפיא את האוויר. מיהרנו מאוד להספיק ולהגיע אל כל העמדות לפני רדת החשיכה וכניסת השבת.

כאשר סיימנו עם העמדה האחרונה, בכניסה לשכונת בית הדסה, אמרו לנו החיילים כי יש עוד סיור שנמצא ב'כיכר השוטר' וביקשו שנלך גם אליהם.

בעודנו בדרכנו לשם, נתתי מבט אל תוך הג'ריקן כדי לראות כמה תה נשאר לנו. 

הכמות שנותרה נראתה לי כמתאימה לכוס או שתיים, מכסימום שלוש, אבל המשכנו, יהיה מה שיהיה.

כשהגענו אל החיילים וראינו שהם שמונה במספר, תהיתי אם התה יספיק בדיוק לשמונה כוסות כמו בסיפור חנוכה הידוע על נס פך השמן הקטן שהספיק לשמונה ימים במקום רק ליום אחד...

ניגשנו אל החיילים והצענו להם סופגניות, מזגתי להם ממעט התה שנותר...

  כוס ראשונה..

  כוס שנייה..

  כוס שלישית..

  כוס רביעית..

  כוס חמישית..

  כוס שישית..

  כוס שביעית..

  כוס שמינית..

  פחות חצי..