כוסאמא של מנועי חיפוש וכוסאמא של הפראנויות שלי
לו רק הייתי יכולה לכתוב פה אפילו שליש מהדברים שקורים לי...
וגם אם הייתי יכולה הייתי מסתייגת, כי תמיד כשאני מתחילה לספר על אירועים מהחיים שלי, אני תמיד קולטת להם בעיניים שהם לא מאמינים לי אבל כביכול זורמים עם השקר. וזה מרתיח אותי כי אני אף פעם לא מצליחה לפרוק למישהו את כ-ל הקרקס הזה, כי לחלק זה כזה הזוי שהם נרתעים ומעדיפים לדלג על הנושא, וחלק מאבדים אמון עוד בסיפורים ברמת שריטה לייט.
ואין בן אדם אחד שיבין את התועלת שאני רואה בכל הבלאגן שהולך סביבי. כל מה שהם רואים זה אותי במגלשת הרס עצמי ומפספסים את הפוטנציאל שיש לתפניות כאלה. אף אחד לא מבין את מה שאני מנסה להסביר- להתעלם מהטירוף מסביב, ללמוד למתן הרס עצמי ורק לשאוב ידע מאנשים ולצבור נסיון.
באחד הימים האחרונים פתאום נורא התחשק לי להביט על האירועים שקרו לאחרונה והדבר היחידי שעבר לי בראש זה שאם לפני כמה שנים היו אומרים לי שככה יראו החיים שלי הייתי צוחקת להם שעה בפנים וממליצה להם על פגישה עם טרנטינו או גורם פסיכיאטרי מוסמך.
עוד ניסיתי לכתוב פה קצת ממה שקרה בימים האחרונים אבל הפראנויות השתלטו עליי
ומילא זה הרגיש חסר טעם כי כל אירוע נקשר באירוע וכל פעם עלילת רקע דיי גדולה ומילא אף אחד לא יבין כלום, אז הוחלט לעשות FOLD
אולי באחד הימים ייצא לי לספר קצת, לחלוק את המוזרות של החיים שלי עם העולם, אבל כרגע זה לא מרגיש לי הכי בטוח
אז נמשיך לחוות ולחיות ולהשרט ולא להעלות כלום בכתב, כי תמיד הסטלה משבשת הליכים וכל מה שכן מתועד נע בין מגילה מלאה בשטויות או שמשפט שיכול להטביע את הטיטאניק.
חוץ מזה הכל קורה מהר מידי בשביל להספיק לקלוט את כל הקטעים החזקים נקודתית ולתעד אותם.
חדות שכלית לעומת הרס עצמי ואחוזי שפיות במגמת ירידה
טוב, נו..
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
.Twiggy