אם רק היה לי קצת יותר קל להתמודד עם הצרות שבחיים שלי. עם כל החרא הזה. מעניין איך הייתי, בתור בנאדם. בטוח הרבה יותר חזק ואמיץ. בטוח שיותר מאושר.
אני רוצה להתמודד, אחת אחת, עם כל הר הבעיות הזה שנחת עליי. איך מתמודדים, איך פותרים?
איך מתמודדים עם צביעות של הרבה מאוד אנשים סביבך?
איך מתמודדים עם התערבות כמעט מוחלטת של כולם במשפחה בחיים שלך, דקה לפני 18, וזה רק כי אתה לבד בבית?
איך מתמודדים עם זה שאתה מגדל אגו של מינימום בראד פיט ונהפך להיות חרא של בנאדם?
איך מתמודדים עם זה שכל המורים בבית ספר שלך מתנכלים אלייך? טוב, אז זה אני יודע איך לפתור: להתחיל להגיע ולסתום ת'פה.
עם כל כך הרבה חרא בחיים שלי, ואפילו לא ציינתי חצי, אתם עוד מתפלאים שאני בורח, אה? הכי קל לי לברוח מעצמי ומהצרות של עצמי, להפנות את האש לכיוון אחר ולברוח משם, לא להתמודד. ואולי את זה אני הכי צריך לשנות בעצמי, את הפחד הזה מלהתמודד.
אם אתם מחפשים פוסטים שמחים ואופטימיים, תעופו מהבלוג הזה. אין לי כוח כבר לייפות את המציאות בשם דמות שנוצרה כתוצאה מבדיחה.
אלה החיים שלי, וזה החרא שאני עובר. ועכשיו? עכשיו אני מתחיל להתמודד, כנראה מאוחר מדי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
