זה כמו להתעורר כאן אבל להרגיש שם

בלי מטריה, מצנח, או משהו שישמור עליו בנחיתה הזו, האיש בחליפה טס בין העננים לכיוון האדמה הרטובה מטל שחיכתה לו בחיבוק שובר עצמות ומטלטל ענפים. טס לו, בלי מטרה ובלי מחשבה, הקשיב לרעש העצום של הרוח סביבו ולציפורים שעפו מעליו ומתחתיו בצורות שונות. האיש בחליפה לא צנח משום מקום, דווקא היה לו אחלה מקום במטוס, מול תא הטייס. עברו לידו דיילות לכל אורך הטיסה, הוא זכה לשמוע את הטייס מתייעץ עם טייס המשנה, והנוף של הים הקריבי היה כחול ובלתי נגמר, השמיים הכחולים התמזגו איתו ויצרו רצף כחול מול עיניו של האיש בחליפה. אין מה להגיד, החיים כשאתה איש עסקים טובים. מתי יש לך הזדמנות לראות ככה את הים הקריבי מתמזג עם השמיים ולשתות שמפניה תוך כדי? השמיים ריקים והכל נעים לעין, פסטורלי ושליו, כמו שרק נוף בגובה של שמונה קילומטרים יכול להיות. בתא הטייס הטייס לוחץ על הכפתור שמפעיל את המסכים שיש על כל מושב, ו"צעצוע של סיפור" מוקרן לכל נוסעי המטוס, וגורם לאיש בחליפה להיזכר בבן שלו, היפה והחכם, שבאז שנות-אור על שלל בובותיו מאכלס בגאווה את המדף שמעל מיטתו. 

על האנימציה שמעל המסדרון המטוס נראה חוצה את הים הקריבי לכיוון החופים של פלורידה, וכולם מתחילים להתכונן לנחיתה. הטייסים טובים, הכל טוב. 

המטוס מתחיל לרעוד והדיילות רצות למרכז המסדרון שחוצה את המטוס ומודיעות אל תוך המיקרופון שהמטוס נכנס לתוך כיס אוויר ושאין סיבה להיבהל, אבל האיש בחליפה מסתכל שוב מעבר לחלון ורואה את אותו הנוף המהפנט שראה לפני מספר דקות, אז איך ייתכן שהמטוס נכנס לתוך כיס אוויר בדיוק. הוא שואל את הדיילת שעברה לידו עם עגלת הבשמים והאוכל האם באמת המטוס נכנס לכיס אוויר, והיא מוציאה כרית מתוך כיס בתוך העגלה ואומרת לו בטון רגוע שהכל בסדר ושייקח כרית כי לא נוח להירדם ככה, הגב ייתפס. הוא מציית ונרדם. הכיסאות במטוס הזה נוחים מאוד ולוקחת לו פחות מחצי דקה להירדם ולהישאב לעולם שכולו חלומות על באז שנות-אור שמנחית את המטוס. כעבור מספר דקות הוא מתעורר למשמע חבטה אדירה וצרחות איומות. הוא פותח את עיניו ורואה שהמטוס נקרע לשני חלקים, והטייסים אוחזים בהגה ומנסים להסיט את ההגה ואת המטוס, או מה שנשאר ממנו, הרחק מהים הקריבי, שלתוכו הוא שעט במהירות מתעצמת. אנשים בכל רחבי המטוס התרוצצו וניסו לשבור את החלונות, הדלתות, הכל כדי לצאת ממלכודת המוות הזו. האיש בחליפה שלף מהכיס האחורי של החליפה אקדח ברטה, כי צריך להגן על עצמך כשיש לך המון כסף, וירה שלוש יריות מדויקות למנעול דלת החירום, וזרק את עצמו אל תוך הריק הכחול הזה.

בלי מטריה, מצנח, או משהו שישמור עליו בנחיתה הזו, האיש בחליפה טס בין העננים לכיוון האדמה הרטובה מטל שחיכתה לו בחיבוק שובר עצמות ומטלטל ענפים. טס לו, בלי מטרה ובלי מחשבה, הקשיב לרעש העצום של הרוח שמסביבו ולציפורים שעפו מעליו ומתחתיו בצורות שונות. האיש בחליפה נחת בתוך שדה תירס של חקלאי מניקרגואה, התרומם במאמץ ועצמות דואבות מההרס שנוצר בעקבות התרסקותו האכזרית, ואמר לעצמו שהוא לא יסמוך יותר על דיילות עם חיוך רחב שמציעות לו לעלות על טיסה 637 מברזיליה למיאמי.