38 שעות הייתי ער. מחמישי ב12:35 בצהריים עד 2:00 בבוקר של שבת. לא הייתה לזה סיבה אמיתית מלבד כך שרציתי לנסות ולבדוק כמה זמן אחזיק בלי להתמוטט. בלי ליפול אל בין הסדינים ולשכוח מהעולם. כמה זה כיף, לשכוח מהעולם ולהירדם ככה, להיכנס לעולם אחר של תת מודע שבו הזמן עובר במהירות שיא. השינה גם מחזירה אנרגיות, טוב, די. מרגיש לי כאילו אני סוכן מכירות של השינה בפסקה הזו, וההיפך הוא הנכון. השינה מתחמקת ממני, השינה שונאת אותי, אני מנסה להשיג אותה והיא פשוט לא שם. פשוט כל כך קשה להשגה וכל כך קרובה, רק להושיט יד אל השמיכה ולהתכסות והנה תוך כמה רגעים היא שם, אבל לא. היא שם, פשוט מתחמקת ממני. אז גם אני התחמקתי ממנה, עד שהמצב הזה של הריבים ביני לבינה נגמרו, וישנתי היום 12 שעות ברצף. תינוקות לא ישנים כל כך טוב.
יצאתי לטייל עם האופניים בערב, בלי מטרה באמת, סתם לטייל. מעבר לכך שבחוץ כרגע פשוט תנור וחום אימים מטורף, אפשר להיתקל באנשים שאני מכיר תוך כדי הטיולים חסרי המטרה האלו, וכך היה. הגעתי לצומת ומעבר לפינה הגיח ע', עם שני חברים וכלב. את ע' הכרתי דרך המסנג'ר, בחור באמת מקסים וטוב לב כזה, רואים עליו מיד שיש לו כוונות טובות, וזה מאוד נדיר בקרב אנשים. דיברנו קצת, ואז הוא אומר לחבריו, כמעט בספונטניות, "אתה יודעים שאני חייב לנימי תודה ענקית?". שאלתי אותו למה הוא מתכוון, והוא הזכיר לי שבאחד מערבי השישי לפני שנה וחצי, הזמנתי אותו להסתובב עם החברים שלי. למרות שהוא לא הכי השתלב איתם, בלשון המעטה, היציאה הזו שינתה אותו והפכה אותו לאדם פתוח בהרבה, אפילו היו לו כמה חברות, והוא די הסתדר חברתית, הוא יוצא אפילו יותר ממני. מעבר לכך שמדובר בסיטואציה שקצת הביכה אותי, הרי לא כל יום בנאדם אומר לי תודה ענקית "על זה ששינית לי את החיים". זה גרם לי להרגיש טוב עם הנחמדות הלפעמים קצת מוגזמת שלי, גם לסתם אנשים, כי בלי לדעת את זה תוך כדי ההזמנה, ההזמנה הזו, הקטנה והבאמת די אקראית, יכולה לשנות אותו לגמרי. וגם גרם לי להרגיש טוב ולעשות קצת חסד עם עצמי, שאני עושה קצת טוב לאנשים.
אין לי מושג איך להגדיר את זה ואיך להמשיך בפוסט הזה, אז תסתפקו בזה בינתיים. קצת דעכה המוטיבציה שלי לכתיבה בימים האחרונים, עברתי לצילום ועוד כמה דקות אעבור לציור ראשון מזה כמה שנים, כך שאפשר להגדיר את התקופה הזו כפריחה יצירתית באפיקים אחרים לחלוטין מהצפויים. אבל פריחה יצירתית זו פריחה יצירתית, פאק איט. העיקר שיש אותה. מזל שיש אותה.